Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
שלום לכולם
לפניכם השיר הפותח את מחזור השירים "תורת אמי".
אני עומד לצאת בימים הקרובים לחופשה. אני מקווה שאצליח לעמוד בהבטחתי לעצמי להשאיר את המחשב בבית.
נראה.
הנסיעה נדחתה (מסיבות טובות ומשמחות)
תורת אמי
אֲנִי רוֹאֶה אֶת אִמִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת
מַבְלִיחָה בִּקְצֵה סִמְטָה יְשָׁנָה
בְּאֵירוֹפָּה.
אַף קוֹלָהּ דָּהָה וְלֹא נִתָּן לְשִׁחְזוּר
מִסְּלִיל הַזִּכָּרוֹן.
אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי
גֵּאֶה בִּמְיֻחָד
כְּשֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי
לֹא לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרֶיהָ.
זה שיר מצוין, גיורא.
ושתהיה חופשה נעימה – עכשיו כשכבר אפשר להתרחק מהרפת. לגבי המחשב, תמיד מדגישים את היבט ההתמכרות וכמה זה לא בסדר שקשה לנו להשאירו בבית, אבל האמת היא שהוא חלק מאיכות החיים החברתית והאינטלקטואלית שלנו (ואם לא מתאים צריך להעביר את דבריי מרבים ליחידה).
לי תודה.
נכון ,עכשיו כשכבר אין רפת חולבות קל לצאת לחופש. אם כי גם עכשיו יש כל מני אילוצים ,אבל כאלה המאפיינים את כל בני התמותה שאינם רפתנים ואינם קשורים 365 יום בשנה לעטיני הפרות.
מזדהה. חופשה נעימה.א.
רגיש, נוקב ומוכר.
תודה
לעליזה.
תודה.
אכן,יש אם טיפ טיפה מגרדים את השיר- גם משהו נוקב.
חכי לשיר הבא במחזור.
לאומי.
תודה. אני שמח שלפעמים אני מצליח להיות לפה גם לאחרים.
גיורא, "לא לעשות כדבריה" -זו כל התורה. יפה אך מעציב.
לתמי. נכון ,גם מעציב. אבל אני מקווה גם מצחיק (כמו שכתבה ריקי) וביחוד מה שכתב כל כך יפה בתגובתו- אמיר.
חופשה נעימה לך ולב"ב גיורא. השיר יפה ונוגע ללב מהרבה בחינות נסתרות. [אבל, אני מוצא את עצמי = הוא תרגום מאנגלית…]כל טוב
לרות
חלק מהדרכים הנסתרות יתפרשו בשירים הבאים.
עכשיו, כשכתבת את זה אני מזהה שזה אכן תרגום מאנגלית. צריך לחשוב על משפט אחר לדעתך?
תודה
אוהב ומתגעגע, אבל עדיין מתמרד. ילד, ולא יתבגר.
כתוב עדין, ומלא רוך.
ללבנה
כל מילה אמת.
כעור, נסיעה טובה. בלי מחשב זו חוויה שלא כדאי לוותר עליה. ממליצה.
אוהבת את השיר. את ההבלחה ואת סליל הזכרון. מעניין יהיה לקרוא את כל הסדרה כדי להבין יותר את גאוותך
תודה איריס
זה מאד מפתה אותי לשים את השיר הבא "מות אמא" שיתן תשובה לשאלה שלך, ובלי ספק יעורר סוג של כעס אצל אחדים.
אנא שים, לפני שתנתק
ומה אכפת לך מכעס- רגש לגיטימי
היי איריס
כתוצאה מסיבות משמחות החופשה נדחתה בשבועיים.
אשים את השיר באחד הימים הקרובים.
איזה שיר כנה וכן גיורא . נסיעה טובה.
למירי
תודה
הנסיעה נדחתה קצת ,אבל אני כבר אורז את האיחולים שלך. שלא אשכח.
לגיורא,
השיר נאה.
חופשה נעימה!
לגיורא לשם
תודה.
ובקשר לאחולים לחופשה, ראה תשובתי למירי פליישר.
אני שומר אותם.
גיורא
גיורא, מצבת שיר נאה הקמת לה פה. וכן, אין צורך בקול או מראה כדי להיות נצחית…
המקום הזה שבו הילד לא עושה כדברי אמא, הוא המקום שבו האם גרה בו כל חייו, ושמא גם עובר ממנה משהו הלאה דרכו אל נכדיה.
לאמיר
מדהים כמה שזה נכון מה שכתבת (כולל הנכדים). מה שמפתיע אותי שאלו באמת הדברים שכתבתי בשיר אבל לא הייתי מודע לכל הרבדים שלהם.
כפי שאתה הארת
אותי.
תודה
ילד זה ילד זה ילד זה ילד
ואמא זה…
שיר מצחיק ועצוב = "שיר מצוב"
לריקי
הכל נכון.
אבל חכי לשיר הבא
גיורא
הי גיורא, אכן באיזשהו מקום למרות עורפנו הקשים כילדים, הורינו מחלחלים בנו וכשאנו מוצאים את ה"לא לעשות כדבריה" שבנו גם במרחק השנים זה מחבר אותנו לאותם רגעי ילדות שהיינו, וזה כיף.
היום, נסעתי עם ילדיי ברכבת, כשחזרו מבילוי אצל הוריי, והם הציגו בפניי סבים אוהבים אך קשים כלפיהם.(מסתבר שאני הורה אחר מהם),יחסם אל ילדיי נשמע לי כמו הוריי ואני, אבל אני לא באמת זוכרת אותם קשים, כי כל הזמן התנגדתי להם, עשיתי כרצוני, השגתי את מבוקשי, והייתי פחות נחמדה מילדיי, כי בעצם… בדרך זו עיצבתי לעצמי את העצמי, ושירך היפה חידד לי זאת.
תודה סיגל
כנראה הקמרים והקערים בנפשנו חלקם תוצאה של מה שעשינו ומה שלא עשינו מדבריהם.
המשך בפרק הבא.
יםה וקומפקטי, כמו שאר שיריך.
לסבינה
תודה תודה.
בזמן האחרון אני קצת מהרהר האם הקומפקטיות לא שופכת את התינוק עם המים.
הנטיה שלי היא באמת לאפיין מצבים רגשיים או דמויות דרך רמז או שניים שאני מקווה שמקפלים בתוכם עולם מלא. לפעמים אני חושש שהצמצום לא מאפשר לקורא לקבל את כל התמונה. לפעמים אנחנו (הכותבים) רואים במה שאנחנו כותבים מהרהורי ליבנו. ולקורא אין שום יכולת לדלות אותם מהכתוב.
גיורא
אני חושבת ,גיורא, שבשירך היפה והמינימליסטי הזה הצלחת להכיל תמונה שלמה, סבטקסט שלם מסתתר מאחוריה הרומז למערכת יחסים מורכבת בין הורה לבנו. מאוד הזדהיתי נזכרתי באימי ז"ל
לחנה
אני מאד מודה לך, ביחוד לאור החששות שהבעתי בתגובה למעלה לסבינה.
התכונתי להביא עכשיו את השיר "מות אמא" שבא אחריו במחזור, אבל אני חושב שאשנה את הסדר (במחזור וכאן) ואביא קודם את השיר "מטת סדום(שיר אהבה)"
יתכן ובכלל מקומו הראוי של השיר "מטת סדום" הוא בראש המחזור כיוון שיש בו מַפְתֵּחַ להבנת הדמויות.
גיורא,
לא נוח לי עם המלה "דהה" ביחס לקולץ
הייתי מעדיף "דעך".
גם ה"ך" החוככת משתלבת טוב יותר עם "מבליחה", "שחזור" ו"במיוחד".
לגיורא לשם
תודה על ההצעה. בתחילה הזדרזתי לאמץ אותה בגלל המצלול ששמת לב אליו וגם בגלל ההקשר של "הקול".
אולי לא יפה לדבר על זה , אבל אני מפיק תענוג מחיפוש אחר המילה המדויקת ,ותהליך הבחירה בין האפשרויות.
כתבתי על זה בשיר "סוד שהמשורר מספר רק לחברים קרובים באמת" (משום מה השיר נמחק מהבלוג). בשיר אני כותב כך:
מוֹרֵחַ כָּל מִלָּה בְּשֶׁמֶן הַמֹּר
וְשׁוֹלֵחַ אוֹתָן לְהִתְמוֹדֵד
אִשָּׁה עִם אֲחוֹתָהּ.
חזרתי ובדקתי במילון: דהה=נחלש צבעו, כלומר משהו עדיין קיים מעין פנטום של המקור.
דעך=נטה לכבות, פג, מת
אני מעדיף את המילה דהה בגלל שהיא קרובה יותר במשמעותה לתמונה שרציתי לצייר.
מאחר והשיר נכתב לפני כשנתיים קשה לי להזכר בכל מערכת השיקולים. אבל דווקא בגלל ההצעה שלך אני יכול להגיד שלא רציתי להכניס לשיר הזה אקורד (דברנו על מוזיקה) שיש בו מצליל המוות. כמו ששמת לב ניסיתי בשיר להתחמק מעצב המוות כי רציתי שהפוקוס של השיר ילך לכיוון הגיחוך והעצב של מערכת היחסים הנמשכת גם לאחר מותה של האם.
אני חושב ש"דעך" היה מוסיף עגמומיות והיה מטה את הכף הרגשי לכיוון שלא רציתי בו.
מאחר ומחזור השירים לא יכנס לספר הקרוב. אשמח לחזור ולבדוק אותו בעזרתך.
שלך
גיורא