שלום
הדברים הבאים נכתבים מתוך התרגשות, ובלי שום טיפה של ציניות:
לפני כמה דקות התקשרה אלי גברת ,שנשמעה מבוגרת למדי, ושאלה:
האם אני מדברת עם גיורא פישר?
היא סיפרה לי ששמעה את הראיון שערכה אתי הדס גלעד ברשת א' לפני כשבועיים.
אני לא רוצה לדבר על השירה שלך, אמרה. אני לא מרגישה בנוח לדבר עליה אתך, אבל יש לי הרבה מה להגיד.
צילצלתי אליך בעניין אחר: שמעתי את הראיון, והרגשתי שמדבר שם איש טוב.
סיפרת בראיון, שעשיתם לא מזמן שיפוץ רציני בבית, ואני כבר שנים מחפשת בעל מקצוע הגון. אולי אתה יכול לעזור לי?
עזרתי. נתתי לה את שמו של השיפוצניק.
שמחתי ללמוד משיחה זו, שיש מאזינים לתכניות רדיו העוסקות בספרות.
גם שמחתי לדעת, שהיא קיבלה רושם טוב ממני, ואזרה אומץ להתקשר אלי.
כמו שציינתי בפתיחה: הבנתי בדיוק למה היא לא רצתה לומר כמה מילים ריקות על שירתי בטלפון. היא עשתה זאת דווקא מתוך הערכה.
ואל תהיו ציניים ותגידו שבגלל שאני בחור טוב, אני מפרש זאת כך.
גיורא, משעשע מאד… היא ללא ספק האזינה היטב לכל הראיון…
לפחות בפעם הבאה שהיא תשמע עליך היא תוכל לומר בגאוה : גיורא פישר? בטח. אני מכירה אותו….
אני לגמרי מבינה על מה אתה מדבר ועל מה היא דיברה. היא הרגישה אמינות, שיש על מי לסמוך. היא בעצמה כנראה אישה צנועה שמחפשת את השקיפות שמצאה בך.
מקסים.
דבריך העלו חיוך רחב בפניי. מזמן לא חייכתי כך. אתה משורר נפלא ואדם נפלא ואין עוררין על כך.
עפרה