שיר אהבה לבועט
לְש'
אַתָּה אָהוּב, הָאֳמֵן לִי.
אַל תַּבִּיט בַּרְאִי שֶׁלְּךּ
הוּא שָׁבוּר.
הַבֵּט בָּהִשְׁתַּקְפוּת שֶׁבְּעֵינֵינוּ.
אַתָּה לֹא בְּסוּגַר,
וְאִם תִּשְׁבֹּר אוֹתָנוּ לא תֵּצֵא לְחֹפְשִׁי.
אַל תַּעֲמִיד אוֹתָנוּ בְּמִבְחָן כָּל רֶגַע
אֲנַחְנוּ נִכָּשֵׁל,
רֻבֵּינוּ אוֹרוֹת מְרַצְדִּים, לֹא אֲרָיוֹת
אַל תִּנְשֹׁף עָלֵינוּ.
הַנַּח לָנוּ לְהָאִיר אוֹתְךָ
אַתָּה יָפֶה.
שיר קצת אניגמטי
הבועט כאלטר אגושאיתו הדובר מנהל סוג של דיאלוג, כך נראה לי
אהבתי את השורה אנחנו אורות מרצדים אל תנשוף עלינו
שנה טובה גיורא
ושלא יעזו לנשוף עלינו
לא ניתן להם
היי חנה
מעניין הרעיון שלך לראות את הבועט כאלטר אגו, לא לכך התכוון המשורר, אבל בהחלט יכול להיות שמשם שאבתי את הראיה.
כתבתי את השיר לדמות כלשהי: ש. אם כי לאחר שסיימתי את השיר וקראתי אותו באחת הגרסאות הראשונות שלו, ראיתי שבקלות אפשר להפוך אותו(עם שינויים קלים) כפניה לאלוהים לפני יום כיפור.
מה דעתך על הגרסה הזו:
לפני נעילה
אַתָּה אָהוּב, הָאֳמֵן לִי.
אַל תַּבִּיט בַּנּוּ בַּרְאִי שֶׁלְּךּ
הוּא שָׁבוּר.
הַבֵּט בָּהִשְׁתַּקְפוּת שֶׁבְּעֵינֵינוּ.
אַתָּה לֹא בְּסוּגַר,
וְאִם תִּשְׁבֹּר אוֹתָנוּ לא תֵּצֵא לְחֹפְשִׁי.
אַל תַּעֲמִיד אוֹתָנוּ בְּמִבְחָן כָּל רֶגַע
אֲנַחְנוּ נִכָּשֵׁל,
רֻבֵּינוּ אוֹרוֹת מְרַצְדִּים, לֹא אֲרָיוֹת
אַל תִּנְשֹׁף עָלֵינוּ.
הַנַּח לָנוּ לְהָאִיר אוֹתְךָ
אַתָּה יָפֶה.
איזה כיף שלא כוונתי לדעת המשורר אחרת הייתי סוגרת עליו חומה ובריח:)
המונולוג הדיאלוגי הזה אל נמען שהוא השתקפות שלנו המשתקף בעינינו , מזמין ספור קריאה הרבה יותר רחב
גם אלוקים אגב הוא סוג של השתקפות פנימית אף שאין רמז לפרשנות כזאת בשירך
האניגמטיות בשיר יוצרת מנעד רחב ופתוח לספורי קריאה שונים. ככה אני אוהבת את השירים מפתים ומזמינים הרבה ספורי קריאה שנה יפה ומבורכת
ושרק תינוקות יבעטו בבטן אמהותיהם אמן:)))
גיורא, שיר נוגע ללב… כשאדם לא מאמין שהוא יפה – קשה לשכנע אותו. היופי תמיד בעיני המתבונן, גם כשמדובר באדם המתבונן בעצמו… ואשר לפרשנות על אלוהים? בתחושה שלי זה באמת לא הוא שבסוגר….
שתהיה שנה נהדרת, רק עם בעיטות רכות…
נורית
לנורית
תודה , מסכים אתך בקשר לאלוהים. כאמור, זה קפץ לי פתאום. אבל השיר מדבר על מה שכתבת.
מעניין, יש לי שיר "רגל בדלת" בעל רעיון קרוב ,גם הוא מוקדש לש. אבל אחר (בעצם, שם היא "אחרת") אבל לצרכי השיר כתבתי בלשון זכר. אולי בספר החדש אשים אותם אחד ליד השני ובסוגריים אכתוב "משירי הבן האובד", שזה מוטיב נוצרי שמתאים לשירים אלה.
אבל יש עוד זמן
בינתיים
שנה טובה לכולם
גם לבועט