מתנת עניים
כָּל כָּךְ מְעַט נֶחָמוֹת יֵשׁ לָעוֹלָם לְהַצִּיעַ
עֲבוּר מַה שֶּׁקָרָה
וּמַה שֶּׁעוֹד יַגִּיעַ.
לָכֵן, לִפְנֵי שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה
אוֹ יִשְׁתַּבֵּשׁ
אַאֲפִיל אֶת הַחֶדֶר שֶׁל שְׁנֵינוּ-
נְקוּבֵי אוֹתָן מִלְחָמוֹת
וְאֶתֵּן לָרַדְיוֹ לְנַגֵּן אֶת הַשֶּׁקֶט
שֶׁיְּלַוֶּה בִּמְדֻּיָּק אֶת תְּנוּעוֹת גּוּפֵינוּ
עַד זִרְמֵי דֶּמַע יִפְרְצוּ מִתּוֹךְ הַנְּקָבִים.
מתוך :"אחרי זה" הוצאת "עם עובד" 2010
זה נוגע לאין קץ.
נוגע לאין נחמה.
זאת לא נחמה, זה מעורר.
לא מרגיע, מעורר דאגה.
אנושי.
אמיתי.
יפה.
לשרה תודה.
כמו שכבר אמרנו, אם השיר לא נוגע. אז משהו בו הוחמץ
נקבים נקבים חלולים חלולים יתמלאו זרמי דמע מהסוג הנשגב כי בכי הוא שפה מאוד מאוד עשירה, כשירך.
תודה ענת
שיר יורד חדרי לב. אם השניים הם נאהבים או בעל ואישה, החיבור הזה הוא חיבור בעצב ובאובדן – וכל חמש השורות הראשונות מקבלות גוון אירוני לגמרי. הכל כבר השתבש.
לאמיר
קראת את הקרביים של השיר.
תודה
כתבתי תגובה וכנראה נבלעה שוב בפיר המטע
אנסה לשחזרה
מתנת עניים המהדהדת את שמחת עניים האלתרמנית
התעטפות האוהבים זה בעצבותו של זו גם היא סוג של נחמה
נוגע
מרגש
לחנה
תודה. צריך לזכור שהמושג "שמחת עניים" של אלתרמן, שאול מ"מתנות עניים" שבמקרא (לקט פאה ושכחה, בין היתר). אבל נכון, ההחלטה לקרא בשם הזה לשיר, מכוונת לשני הרבדים: המקראי והאלתרמני
שיר מרגש, שלוש השורות הראשונות עומדות נוגות בזכות עצמן, אבל "נקובי אותן מלחמות" מדמיע ממש.
תודה איריס
גיורא, לא כל יום אני זוכה לקרוא שיר יפה, חזק, נוגע, עם רמזים לכל כיוון, אפילו המנוגדים ביותר, והכול פשוט, זורם…
כל כך יפה כתבת עקיבא. תודה רבה