גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים

  מי שמביט בו סתם ככה חושב ,סתם חתול. מישהי,{חברה שלי, לשעבר…} הפטירה פעם: "סתם חתול שמן", למה להעליב? שאלתי אותה{אני אומרת משהו על הילדים שלה?}אבל משי לא אכפת לו, הוא בעצם פילוסוף שתורת חייו שלום אהבה וסליחה , ולא שהיו לו חיים קלים, הוא נולד לשושלת מיוחסת,אב חתול זבל לא ידוע ,סבתא לקי {עליה השלום}, חתולה הימלאית סנובית ויפיפיה, ...

מותשת מארוח, סחיבת סלים ועמידה במטבח, וכן, אכילה בלתי פוסקת, זכיתי החופש לשלושה דברים שעשו אותי מאושרת. 1. מוזיאון תל אביב, התערוכות של תמר גטר וטל מצליח, בעיקר טל מצליח שהעבודות שלה קרעו לי את הבטן, האובססיביות של מילוי השטח, הצבעים, הנושאים והרוח החופשית הנובעת מהם, למרות העבדות בהכנתם, רוממו את רוחי כמו שעושה אומנות טובה, וחשבתי ברוח חג החירות: ...

  Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} אתמול בלילה סוף סוף גמרתי את ספר הנוער שאני כותבת, אני שולחת לכם טעימה קטנה, קצת מתוך הפרק ...

  כשבאתי מהכפר לתל אביב פחדתי כל כך שיחשף בי השונה, הזר. צעדתי שעות ברחובות לא שואלת איך להגיע, לכל מקום הייתי נוסעת קודם לתחנה המרכזית הישנה ומשם מגיעה, התביישתי להזמין שתיה בקיוסק כי אולי אני לא אומרת נכון מה שצריך, פחדתי מאחרים ומעצמי. בתי עכשיו חיה באמשטרדם והיום ראיתי בפייסבוק אותה רוקדת ברחובות עם פאה בלונדינית ועוד שתי חברות ...

יומיים ישנתי במיטת ילדותי, ביבנאל, בחדר עם הוילונות החומים המכוערים והחלון הפונה לעצי התפוז. האויר היה בשום, עמוס ריח פריחת הדרים, ומהחלון הישן שפתחתי, למרות שטניה המטפלת החדשה של אמי אמרה שלא, לא טוב,יכנס אבק, זרמו אלי משבים בשומים . נשמתי כמה שיכולתי ולא יכולתי הרבה. בתוכי היה עומס של געגוע. שמעתי מבחוץ שברי מילים וצחוק נעורים, ובחדר ריחף הקול ...

  פליטת קור היא הגיעה לשבוע של הפשרה, הבת שלי. ביום ראשון סתם התחבקנו, ואמרנו כמה הכל מוזר.שפעם אתה פה ופעם שם . ביום שני הלכנו לסרט "פרשס" הזדעזענו אבל לא ממש, משהו לא עבד שם. ביום שני בבקר, שכחתי,אכלנו ארוחת בקר ליד הים במסעדה שמעוצבת ככפר נופש לרוחות רפאים, בכורסאות שכובות ישבו גברים עם לפטופים והביטו בים, האוכל היה ...

בהשקת הספר המקסים של איריס ומוישלה אמרתי שהמושג יופי אבד את המניות שלו, היום כמעט מעליב להגיד על ציור או שיר כמה הוא יפה, מיושן להתפעל מיופי עד כדי כך שהנשימה נעצרת, ואני חושבת שעדיין אחת ממהויות האומנות הוא היופי שלרגע מעלה את האדם לספירה אחרת ומשכיח ממנו את המובן מאליו, המוות . לעומת היופי שיצא לו שם רע דווקא ...

הבקר קמתי ומשהו רחש בתוככי גופי,כאב עמוק קטן מזמזם. אחרי ששתיתי קפה ואכלתי פרוסה עם שוקולד{קטנה מאוד} הבנתי שזה לא רעב, זה געגוע. הבטתי במראה כשהסתרקתי,כי הייתי צריכה לפגוש מישהו היום , מישהו מענין שרוצה לספר לי את ספור חייו, הוא בא אלינו עם הגנן,{חבר שלו, למרות שהוא בכלל לא גנן אלא איש מחשבים, אבל בינתיים הוא בפסק זמן מהחיים} ...

שאלתי את הילדים בסדנה לכתיבה אם היה להם חבר דמיוני, הם הביטו בי בפליאה לא מבינים מדוע צריך דבר כזה. ספרתי להם על החברה הדמיונית שהיתה לי בילדותי, היא היתה אחותי התאומה אבל היתה שקופה וגרה בחוץ מתחת לעץ הזית שלנו, רק אני ראיתי אותה, היא נעלמה כשעליתי לכתה ד', אולי באשמתי. גם לילדי היו חברים דמיוניים. לבני הבכור היו ...

המחשב שלי ששבק לזמן ארוך זכה לטיפול של טובי המומחים בבית{בני הבכור שהודיע לי שזו הפעם האחרונה} ומחוץ לו{איש עם זנב סוס ודיבור יהיר בחנות מחשבים} ובכל זאת היום שוב הוא חזר לסורו, לזמן קצר, ושלח את הכותרת הזמנית שלי לפוסט החדש לאויר, מבלי שכתבתי את השאר. מה שרציתי לכתוב זה על השהות שלי בבית בשנתיים האחרונות רק עם הבנים, ...