גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים

שקט בבית, שקט בסלון, שקט בחדרי הילדים. שקט בחדר השינה. שקט על הסדין שקט. רק תקתוק הלב בדי דות בדי דות חורך את הכרית.

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin; mso-bidi-font-family:Arial; mso-bidi-theme-font:minor-bidi;} יש ופתאום תראה צפור אחרת נוצותיה כתום וירוק צווארה בוהק בכחול והיא נושאת הדר מלכות. אתה מביט בה רוצה ...

על יד המיטה שלי מונחים עשרה{אם להיות כנה עשרים} ספרים בכל מיני שלבי קריאה, אני קונה ומנסה שוב ושוב לחזור לרגעים שהעניקו לי ספרים, ולא מצליחה, אולי זו תקופה כזו, אולי זו אני, כדי להזכיר לעצמי מה אהבתי אני חוזרת לספרים שהקריאה בהם רוממה את רוחי, כן, כמה שזה נשמע נמלץ. נאטלי סארוט "ילדות"הוצאת עם עובד, תרגום אילנה המרמן: "אמא ...

בתשעה באב סבתא שלי היתה יושבת על הרצפה, בוכה ומתפללת כל היום וצמה כמובן, אבל סבתא שלי צמה גם פעמיים בשבוע, בגלל איזה נדר, שלעולם לא אדע מהו. אני גרתי איתה בחדר ותפילותיה יום ולילה ליוו את ילדותי, סבתא התפללה ובכתה מבקר עד ליל, הכתה על חזה בכוח כמו מבקשת סליחה כמעט כל יום, היא ספרה לי על אליהו שלה ...

קנאה זה הרגש שאנחנו כמעט לא מודים בו, קשה להתמודד עם ההרגשה שהוא קיים, לכל אחד דרך התמודדות אחרת, יש שיורידו את מושא הקנאה, יש שימצאו סיבות אחרות לכעוס עליו, יש שיודו בחצי חיוך ויש שידחיקו, בספר הנוער שלי "החברה שלי אלין" אני מספרת על קנאה כזו, שתי ילדות , בעצם נערות שאחת לא יכולה לשאת את הקנאה בחברתה, בבית ...

פעם, כשהייתי צעירה וגבר התחיל אתי, ברחוב למשל, או באוטובוס, ולא נעניתי הוא בדרך כלל צעק לי: "מי צריך אותך בכלל חתיכת זונה," או בצבא כשהמפקד שלי ניסה בכח ולא הסכמתי הוא אמר "תרגעי, מי בכלל רוצה אותך יה שרמוטה," כלומר הבנתי שנשקו של הנדחה הוא העלבה במקום הרגיש ביותר. היום בבלוגים ובמקומות אחרים, בדרך כלל מצד גברים, בוא נאמר ...

אני  הילד שגר בפנימיה, אבא בבית סוהר הוא רצח את אמא. כאן הבית שלי, נתתי ספור לסופרת שהיתה כאן על ילד שגר בפנימיה, אמרתי לה שזה לא עלי על ילד אחר. אני הילדה ששחקה בהצגה. ילדת צד"ל, אמרה המורה לסופרת לא שייכת לאף מקום. בהצגה הייתי ילדה לא מקובלת. המורה בכתה, גם הסופרת. אני הילדה שאמא שלה עובדת זרה אני ...

"בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט, "זכרון דברים" של יעקוב שבתאי ו"המצאת הבדידות"של פול אוסטר, בכולם בדידות וזכרון , או בדידות המולידה עסוק בזכרון ואולי זכרון שנושא איתו בדידות בראשיתית. "בואי נכתוב מה עשינו" אומרת לי בתי לפני שאני עוזבת אותה באמסטרדם,"שישה ימים של אשר"  אני מנדבת כותרת. הדף עכשיו לפני. תלוש ממחברת בכתב יד שנושא עמו שרידי ילדות ותמימות: "שינה ...

לא כדאי שאכתוב כמה שנים חלפו כי מיד תחלופנה עוד כמה שנים חולפות מהר בעת האחרונה. ובארון שלי המכתבים שלך הצהיבו. ילדה שלי, אתה כותב, אישה שלי קטנה. אני מתגעגע ואוהב. אני זוכרת איך קראתי וליבי המה, ילדון שלי, אני אוהבת פי כמה. אז יש לי משפחה עכשיו. בני לובשים מדים. לא קראתי להם בשמך, ליבי נוצר פחדים, אבל לפעמים ...