גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
שקט בבית,
שקט בסלון,
שקט בחדרי הילדים.
שקט בחדר השינה.
שקט על הסדין
שקט.
רק תקתוק הלב
בדי
דות
בדי
דות
חורך את הכרית.
גברת-ילדה
שקט בבית,
שקט בסלון,
שקט בחדרי הילדים.
שקט בחדר השינה.
שקט על הסדין
שקט.
רק תקתוק הלב
בדי
דות
בדי
דות
חורך את הכרית.
חני, השיר נוגע ללב באמירתו…
שנה טובה וידידותית לך.
תודה רות יקרה, מאחלת לך שנה של יצירה ושמחה!!
מתעתע השיר, חני. כל הצמא לשקט המבורך, יוצא מורעב כי פעימות לבו משוררות לו מציאות בלתי רצויה.
לבנה, כשמך כן את מבהירה, קולעת בול!
השקט בבית בהחלט מטריד..בנותי נסעו לסופ"ש. כל זאת אחרי מריבה סוערת. אבל עדיף מריבות סוערות מדגים שאינם אפילו באקווריום.
מאז, אני מביטה על כל מיני זקנים גלמודים ברחוב ומתחילה להבין את ערך המשפחות מרובות הילדים0 שם איך שהוא תצליח לשמור על מפלס הרעש עד גיל מתקדם פלוס.
שבת- שלום.
נכון אביטל כשהשקט המיוחל מגיע הוא כבר לא מיוחל, שנה של רעשים נעימים!!
אולי זה פסימי מצידי אבל בעצם זה המצב הרגיל. הרעש חולף ונדיר. ולא רעש של טלויזיה…:)
למה פסימי מירי? מציאותי..
שיר שמתהפך פתאום ותופס אותך לא מוכן, חודר ונוגע.ובכל זאת אולי יש ברכה בשקט הזה, כי הלב מתקתק ככה גם כשרעש, רק שלא שמים לב. בשקט לפחות האתגר והשיעור ברורים כמו לחישה בדממה מוחלטת, שאי אפשר לא לשמוע:
איך הופכים בדידות למלאוּת של לבד?
נכון אמיר,זו השאלה הגדולה, מלאות של לבד, בעצם זה סוד החיים היצרנים לא? או השלמות העצמית, לימוד של כל החיים
חני
השיר מתחיל כמו שיר ילדים
ובסוף שמעתי מוסיקה אחרת
פירוק המילה עושה את הטון הנכון
נכון ריקי, זו המהות של השיר ושלי גם..
השיר נוגע, וממשיך לתקתק אחרי שמסיימים לקרוא אותו. אני הולכת לישון עכשיו. בחדר השינה. מקווה שיהיו רעשים ושלא אמשיך לשמוע …בדי
דות
תודה רותי ושתמיד יהיו רעשים נעימים..
נוגע עד הסוף. תודה.
אומי, איזו תגובה קולעת!
חני יקרה, השיר מתחיל כמו חלום מתוק, וורוד שלי. בחיי. לפעמים כל כך בא לי השקט הזה.וכזה. אבל כמה קצרה הדרך לבדידות.
אכן איריס קצרה הדרך לבדידות, רעשי הילדים קצת מחפים שנים אחדות
חני, השקט הזה מצמרר והדממה מחרישת אוזניים. כשהשקט מגיע לסדינים, התחושה היא כי "המוות" מתדפק על חדרי הלב והחיתוך חורך חדרי בטן. נוגע מאד! שנה טובה חני יקרה.
חני, שיר מצויין
הייתי חסרה לנו היום בבקר 🙂
תודה לך יקירה, גם לי חסרתם. מאוד
משפטך המסיים – אש להבה!
כבי את השריפה, חני
נרים את הראש מהכרית
ונינצל מהבדידות.
שנה טובה של יחד
תודה ענת!! מנסה לכבות, תמיד…
איזו תלפטיה ,חני יקירה, בול קלטת אותי איך
שמעת את רעש החריכה עד אליך?
הבדידות היא נטל קיומי רק כשנרגיש את האחר כבלתי נפרד מאיתנו לא נהיה בודדים ובינתיים גם שנינו ביחד וכל אחד לחוד…
שיהיה לשתינו ב"מזל טוב" החודש אמן
ואתמול היה יפה …
ויהיה יפה יקירה
אנחנו חנה, שתי החנות מבינות, קולטות זו את זו, שמחה שהיה יפה, שיהיה אשר לכולנו ושבת נפלאה!
איזה שיר!!!
חזק
נוגע
וגם קצת כואב
בעיקר כשפרקת את המילה בדידות
לפעמים
צריך גם את זה!!
תודה רחלי, באמת לפעמים צריך גם שקט וגם בדידות..
כולנו מייחלים לשקט, לשלווה לאיזון, ולא מתארים לעצמנו שהשקט הזה חורך כל כך.
במלים ספורות תארת את חרדת הבדידות, כאילו מתבקש לומר בוא ברעש, בוא
במדויק אורה, כל כך בדיוק
שיר יפה, מפתיע, בעיניי ניכרת השפעה משירי ילדים שיוצרת פער בין הצליל לתוכן והאפקט הרגשי מועצם.
מקסים
תודה שרון, לא חשבתי על שיר ילדים אבל כנראה שיצא ככה,מתת המודע.
שקט מוגזם בהחלט לא עושה לנו טוב. פשוט ויפה.
תודה גליה!
היי חני
אולי השקט מוגזם אבל השיר מרוכז ונוגע
מגיע לקצות הענפים שבעץ מול חלוני… שתמיד אני מביטה בו וחושבת על בדידות.
שלך טובה
טובה גם לי ענפים מסוימים קשורים בבדידות, אולי משהו במהות העצית..
אמאלה,כל כך חזק ומדוייק!הצלחת לתאר תחושה בצורה המושלמת!!!
התקתוק של הבדי דות בדי דות, הוא עוצמתי ושורף לי בלב.
אני מקשיבה ללבי עכשיו , ושומעת
גע
גוע
גע
גוע…
מתגעגעת אלייך עדיין ומודה על הדברים שאת כותבת.
אולי טוב שיש שקט, להקשיב קצת לבדידות…אך מקווה שיחזור הרעש…
אוהבת
תודה לילך שלי, את מבינה לתוך הדברים, אבל איך תהיי בודדה עם אהבה כזו ענקית שלי, ושל כל העולם שאוהב אותך? איך? אני תמהה, אבל יודעת שככה הנפש,לפעמים בודדה, מתגעגעת ,שניהם.
חני יקרה –
ויש מי שרואה
יש מי ששומע
אפילו את את עצמך –
את שומעת בדידות, הבדידות מצטמצמת 🙂
הקצב הזה יפה, ממחיש.
ועל הסדין לדאבוני לא שקט
כל הקיץ נוחתים בו צרצרים ושאר בע"ח משונים זמניים כל יום יצור מצבע וזן אחר חדש.
קפיץ קפוץ.
נכון רונית כשאני שומעת את עצמי, אני לא לבד{בעיקר אם יש עוד משהו על הסדין, צרצר למשל…}
חני שנה טובה לך.
כל "הלבדים" מתקתקים בלב היקום…
נתקתק ביחד!! ושנה נפלאה לך!הרבה אימזי'ם נפלאים במילה ובתמונה
שקט מרעיש.
שיר זוהר בבדידותו.
תודה לך שחר מריו יקר, הבדידות כידוע לא זוהרת אבל שיר יכול.. אולי להרעיש משהו על זה..:}
"לא טוב היות אדם לבדו, אבל הוא לבדו, בין כה וכה" אמר המשורר והשיר שלך אומר את זה אולי בדרך אחרת. מאחלת לך, חני היקרה, שנה נהדרת וביחד/לבד במינון הנכון.
נכון תלמה, אנחנו לבד בעולם בדרך כלל, עם רגעי ביחד טובים ולא, העיקר המינון, כמו שכתבת.. גם לך שנה נפלאה בכל הצורות!