גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
על יד המיטה שלי מונחים עשרה{אם להיות כנה עשרים} ספרים בכל מיני שלבי קריאה, אני קונה ומנסה שוב ושוב לחזור לרגעים שהעניקו לי ספרים, ולא מצליחה, אולי זו תקופה כזו, אולי זו אני, כדי להזכיר לעצמי מה אהבתי אני חוזרת לספרים שהקריאה בהם רוממה את רוחי, כן, כמה שזה נשמע נמלץ.
נאטלי סארוט "ילדות"הוצאת עם עובד, תרגום אילנה המרמן:
"אמא שומטת את ידי או מרפה את אחיזתה. נותנת בי את מבטה החמוץ ואומרת לי"ילד שאוהב את אמו חושב שאין בעולם אדם יפה ממנה"…..
איני זוכרת איך חזרנו הביתה..אולי שתקנו ואולי הוספנו לדבר דווקא כאילו לא קרה כלום. נשאתי בי את מה שהניחה בי..חבילה ארוזה היטב..לא אפתח אותה עד שלא נהיה בבית, רק אז אסתכל ואראה מה יש בה."
קלאריס ליספקטור "קשרי משפחה"הספריה החדשה, תרגום מרים טבעון.מתוך הספור"חיקוי הורד":
"עכשיו כשהיא שוב "בסדר" יסעו באוטובוס, היא תביט מבעד לחלון, כרעיה, זרועה שלובה בזרועו, ואחר כך יאכלו ארוחת ערב עם קרלוטה וזואו, מתרווחים בכסאות באוירה אינטימית."
מרסל פרוסט "בעקבות הזמן האבוד", הספריה החדשה תרגום הילית ישורון:
"נחמתי היחידה בעלותי לחדרי, היתה אמא, שתבוא לתת לי נשיקה כשאהיה במיטה. אבל הלילה טוב היה כה קצר, היא כל כך מיהרה לרדת…………..שאותו רגע היה רגע כאוב."
ולדימיר נבוקוב "ייאוש" כתר תרגום אלינה דן :
"ההרגל להשקיף על עצמי מבחוץ כמו הייתי הן הצייר והן הדוגמן, כבר היה לי לטבע שני, ואין פלא אפוא שסגנוני לא נחן בחן הספונטניות… שיירי עברי מזהמים את הרצפה."
טוב, רק לחפש את הספרים במדף המועדפים שלי ולקרוא שוב עשה לי את היום, בינתיים נתקלתי גם באחרים אבל זה לפעם אחרת אולי.
תביאי תביאי עוד, כמו שאומרים החבר'ה. אמי עכשיו חולה שוכבת שעות לבדה והדבר היחיד שעוזר לה אלו ספרים, אבל כאלה שמציתים אוטומטית בלי כאבלים והתנעות בלחץ… רשמתי כל מה שרשמת. חלק יש לי. החלק החסר יושלם מהר.
סופרים שהם משוררים.
הם משוררים את סיפורם.
תודה, חני, רקמת מאד יפה כאן את המלצותייך, והתאמת לאווירת שבת.
"שבת בבוקר יום יפה,
אמא שותה המון קפה.
אבא קורא המון עיתון (המון עיתון)
ולי יקנו המון בלון …"
אני עם מאוורר, שהרגשתי ממש תעוזה
והתפנקות שאני מוציאה אותו מהארון.
ברוב הקייצים אני כמעט לא נזקקת לו בכלל.
אבל גם ירושלים הפכה מהבילה והאבנים נושפות במשך היום את כל חומן עלינו –
בוווו בווווו
רק בערב הן מתקררות כשהאנשים כבר אינם.
רשימה רגישה חני אף אני מנסה לחזור בימים אלה לספרים שריגשו אותי והתחלתי דווקא בספרות הרוחנית
צריכה קצת אוויר
שבוע טוב חני יקרה
חני!!! לא גמרתי לקרא את הפוסט שלך עד הסוף…"ילדות"!!! את יודעת כמה ספרים קניתי של זה? כמה אני חוזרת לספר הזה? זהו ממשיכה לקרא…
וחוץ מזה גמאני קוראת כמה יחד…
לימדתי את עצמי לקרוא מהר, שמא לא אספיק לקרוא כמה שיותר.
על הקיר רק ספרים שהחלטתי לשמור, שאהבתי, שאני משקר לעצמי שיום אחד אחזור אליהם.
ספרים הם טל לנשמה.
רשמתי לפניי.
🙂
תודה שחלקת.