גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
אני הילד שגר בפנימיה, אבא בבית סוהר הוא רצח את אמא.
כאן הבית שלי, נתתי ספור לסופרת שהיתה כאן
על ילד שגר בפנימיה,
אמרתי לה שזה לא עלי
על ילד אחר.
אני הילדה ששחקה בהצגה.
ילדת צד"ל, אמרה המורה לסופרת
לא שייכת לאף מקום.
בהצגה הייתי ילדה לא מקובלת.
המורה בכתה, גם הסופרת.
אני הילדה שאמא שלה עובדת זרה
אני אוהבת ספרים
אני בורחת רחוק בין המילים.
גם אם בציורים הילדים תמיד
לבנים.
אני הילד שאף פעם לא בוחרים
בהפסקה להיות באיזו קבוצה,
אבל היום כשהסופרת היתה
הייתי כוכב, ככה היא אמרה,
מעולם, היא אמרה, לא שאלו אותי
כזאת שאלה.
אני סופרת הילדים שמנסה
ב"חרוזים" צולעים לתת פה
לילדים אמיתיים שפגשתי בחודשים האחרונים..
מרגישה שהייתי בסרט הזה. בשיר סיפור הזה. וכל כך טוב לשמוע שזה מה שאת עושה. שיש גם את החלקים החשובים האלה של המפגשים עם הקוראים הצעירים.
נכון איריס המפגשים האלו יכולים להיות כל כך מרגשים!
את פשוט נשמה !
תודה חנוך, אבל ממש לא, משתדלת בכל אופן:}
חני יקרה, ברגישות שלך העברת תחושה שאת סופרת כמו מרפאה לרגע את כאבי הילדים או מי שהיו ילדים כואבים, כמה כאב מסתובב בעולם. הילד שהיה כוכב לרגע יזין את עצמו חודשים אם לא שנים
בשבחים שחלקת לו שיערסלו את נשמתו הרכה.
תודה אורה, את צודקת כל כך הערה של מישהו לפעמים יכולה לשנות חיים או כמו שכתבת כל כך כפה ל"ערסל נפש"
נפלא חני. מרגש וכתוב נוקב אך מעודן, ישיר. סוג של תמונות פספורט.
תודה איריסית יקרה, את רואה לבפנים
את נשמה אמפתית חני. הלוואי שהיה אפשר לחבק ולעטוף ולעזור לכולם.
נכון לי, הלוואי, מצטערת שלא יכולתי לבוא אתמול, הייתי צריכה לנסוע לאמא שלי, בטוחה שהיה נפלא
זה ברביעי הבא, מקסימה. מקווה שתוכלי לבוא.
אשרייך זכית, שכך נפתחו בפניך זה מעיד על חום אנושי שקיים בך
ואשרי התלמידים שזכו בך, יקירה
תודה לך חנתי