כדי להרגיע את הרוחות עדולה מגייסת את הרוח, שמה לעשות ככה קוראים לה.
עֲדוּלָה
הַ'מִזְרָחִית'
זֹהַר, זֹהַר, דַּי בָּכִית!
זוֹ רַק 'רוּחַ מִזְרָחִית'!
מִן הָהָר יָרְדָה אֵלֵינוּ,
קְצָת הִצְלִיפָה עַל פָּנֵינוּ…
רַק הִצְלִיפָה וְחָלְפָה…
לֹא הָיְתָה פֹּה מְכַשֵּׁפָה!
בַּחַלּוֹן לֹא הִתְנַשְּׁפָה ,
מִן הַסֶּדֶק לֹא הִבְקִיעָה,
זֹהַר, זוֹהִי
הַ שַּׁ רְ קִ יָּ ה !!!
מַסְפִּיק כְּבָר!
הָרוּחַ הֶחְטִיפָה לְעֵץ הַפֶּקָן!
הָרוּחַ הֵעִיפָה אֶת גַּג הַמַּחְסָן!
הָרוּחַ שָׁבְרָה לַפְּרָחִים אֶת הָרֹאשׁ!
וְגַם כּוֹפְפָה אֶת "הַיָּד" שֶׁל הַבְּרוֹשׁ!
הָרוּחַ הִרְחִיקָה הֲמוֹן עֲנָנִים!
הָרוּחַ הִשְׁלִיכָה לִי חוֹל בַּפָּנִים !
הָרוּחַ חָטְפָה לְיָעֵל……. מִטְרִיָּה!
מַסְפִּיק כְּבָר, עָשִׂית בָּעוֹלָם
עִרְבּוּבְיָה!!!
שלום רב בואך שרקיה נחמדת
מארצות החול אל חלוני!
לבי במזרח, זה בטוח!
יופי של משחק עשית פה!
עדולה, שרקייה היא אכן מזרחית לעילא ולעילא וכך גם השירים המקסימים האלה.
בפוסט הקודם הדגשת עניין הקוראת הספרדית של ייטס לא הייתה במקומה, אך אני מרגיש שהשרקייה בהחלט פינתה מקום לרוח טובה, אני מחכה כבר לרוח המערבית והצפונית שתצנן מעט את השמש המתלהבת
אחד התענוגות פה, הוא הרוח על הגוף אחרי שחיה. היום לראשונה העונה, הים לא היה קר.
ובמימי הים התיכון כבר אי אפשר להפיג את החום שכן הוא שורץ מדוזות קטנטנות ועוקצניות
אתה כזה פלוץ
ובמהופך, אני במזרח ונפשי בקצוֵי מערב
עדולה איזה שיר נפלא על השרקיה, אני מביאה אותו היום לאמא שלי שמכירה אותה מקרוב..
הכי הכי, של "עלית".
על לחם או לחמניה
שוקולד למריחה
כמו עוגה מן התנור
לא השארתי אף פרור…
הממרחית,הכי הכי, של "עלית"
– אמא לא ידעה
שאני גומר
את הסנדוויץ'
בדרך לבית ספר
חה חה!
(פרסומת ברוכת כישרון כתיבה)