15.3.09
זֶה לֹא שֶׁאֲנִי מְשַׁחֶרֶת בְּלִי הֶרֶף לְשִׁיר
זֶה לֹא שֶׁאֲנִי שׁוֹקֶדֶת לְהַרְבּוֹת נְכָסִים
זֶה לֹא הַשִׁיר
לֹא בִּשְׁבִילוֹ
זֶה שֶׁאִם לֹא אֶרְשֹׁם
בִּשְׁבִיל עַצְמִי וְתוּ לֹא
אֶת
שֵׁם הַיּוֹם הַזֶּה
וְאֶת מִסְפָּרוֹ
וְאֵיךְ הָיָה לִנְשֹׁם אֶת אֲוִירוֹ
מַה הֶעֱבִיר מִיָּד לְיָּד
כְּשֶׁהוֹשַׁטְתִּי יָדִי לְשֶׁלּוֹ . . .
לֹא אֵדַע אִם
הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם
אוֹ
שֶׁלֹּא
זה שיר אמיתי ויפה מאוד
תודה, חגית.
נפלא, סבינה. עוד סיבה אמיתית שבגללה כותבים.
נכון, זו לא הסיבה היחידה.
סבינה, תבורכי. תיארת במדויק את הסיבה, המניע ליצירה.אני רשמתי לי פעם ביומן "צריך לעשות עבודה.בלי כוונות רחוקות".לעשות, כל יום, כי ככה.
יפה השיר, סבינה, השירה והאמנות היא זו המסמנת את היום כיום ונותנת טעם לחיים
עדות שהיינו כאן.
יפה, סבינה ה"למדני אלוהי ברך והתפלל" שלך!
שמחה שאתה מקשר את השיר עם לאה גולדברג. לאחרונה אני מגלה את האינסטינקטים האקולוגיים שלה.
Beware the ides of March!
אמר העיוור
Beware the ides of March
ומי שלא יקשיב לו, יתבוסס בדם
ואנחנו לא הקשבנו.
ענת, תסבירי לי, לא מבינה את ההקשר למרות שמזהה את המקור.
כשראיתי את התאריך הייתי בטוחה שכתבת על יוליוס קיסר, הרי זה יום הירצחו, שמגיד עתידות הזהיר אותו מפניו, ואני ציטטתי את הגירסה של שייקספיר ב"יוליוס קיסר" שלו, שהיינו צריכים גם ללמוד בעל פה. לפי הסיפור קיסר לעג למגיד העתידות ואמר לו שאמצע מרס הגיע, ומגיד העתידות ענה: "כבר הגיע אך טרם חלף." בלילה הוא נרצח בסנאט.
והאזהרה הזו הפכה למשל ולשנינה שאין לזלזל באותות מבשרי-רע.
ואני מצטערת – אנחנו ההיסטוריונים אנשים רואי שחורות, ותאריכים מזכירים לנו רעות.
נפלא
חותמת בעשר אצבעות
תודה, ריקי. יש סיפוק כשמצליחים להביע משהו שנכון לגבי רבים.
היי סבינה
נכון, אם לא כותבים זה לא מתקיים.
כמו כל החיים שלנו, מה שניכתב נישאר… בזיכרון
להתראות טובה
סבינה כמה יפה השיר בפשטות אמירתו ונהירת המילים כל אחת במקומה
כן, שירים הם סוג של תעוד שבדיעבד הופך לזיכרון.
כתבת יפה סבינה. מזדהה מאוד.
כן, שירים הם סוג של תעוד שבדיעבד הופך לזיכרון.
כתבת יפה סבינה. מזדהה מאוד.
יפה ומעודן, סבינה