לפני עוד שיר-חג של עדולה, אני רוצה לספר לכם כי הערב לכבוד יוסף עוזר שנערך בבית "יד בן-צבי" היה כולו אהבה והערכה למשורר . גם אני גיליתי עד כמה הוא טוב כשהתכוננתי לתת את חלקי בערב וגם פרופ" חמוטל בר יוסף ופרופסור אריאל הירשפלד הוכיחו שורה שורה שמדובר כאן במשורר מצויין .
הַבַּיִת– תֵּיבָה!
עַל הָרֵי סֻפְגָּנִיּוֹת
סוֹף-כָּל-סוֹף יוֹרֵד הַ שֶׁ לֶ ג.
נְ קֻ דּ וֹ ת לְ בַ נְ בַּ נּ וֹ ת . . .
מִי בּוֹזֵק פֹּה כְּמוֹ פֶּלֶג?
אִמָּא!
עַל הָאֶדֶן הַנֵּרוֹת
מַזְכִּירִים שֶׁהָיָה נֵס.
בְּמִפְתַּן רוּחוֹת קָרוֹת
מְנַסּוֹת לְהִכָּנֵס
פְּנִימָה!
מַה מַּחֲבַת לִי מְלַחֶשֶׁת?
לֵבִי … לֵבִי … לְבִיבָה…
אוֹר בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת
מְמַלֵּא אֶת הַ תֵּ י בָ ה !
אין מה להגיד, חג מתוק להפליא. אני מדמיינת מעגל ילדים, מחזיקים ידיים ומסתובבים (עוגה-עוגה-עוגה כזה), מדקלמים את השיר ובמילים – אמא, פנימה והתיבה מרימים ידיים.הייתי צריכה להיות גננת…
עדולה היקרה
את מוציאה את כל הריבה של הסופגניה החוצה
תהיי בריאה