אם מבטלים את הדברים הקטנים והזמינים, שום דבר לא ישביע את הרעב לחידוש. באקו-קריטיסיזם מכנים את זה " נוֹבוֹפִילְיָה " (אהבת החדש לשמו).
עֲדוּלָה
אֲנִי רוֹצָה קֶסֶם!
אֲנִי רוֹצָה קֶסֶם! הֵיכָן הוּא? הֵיכָן?
אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא : "הַבִּיטִי, הוּא כָּאן!"
אֲנִי רוֹצָה פֶּלֶא! הֵיכָן הַפְּלָאִים?!
אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא : "הַדְּלָיִים מְלֵאִים!
הַבִּיטִי , תַּפּוּחַ…
מִי עָשָׂה שֶׁיִּהְיֶה כֹּה הָדוּר וְתַפּוּחַ?
אוֹמֶרֶת לִי אִמָּא : הַבִּיטִי וּרְאִי,
מַה יָּפֶה הַחִיּוּךְ שֶׁבְּתוֹךְ הָרְאִי!
זֶה פֶּלֶא עַל פֶּלֶא! זוֹ אֶרֶץ פְּלָאוֹת!
אִם רַק
הָעֵינַיִם יוֹדְעוֹת אֵיךְ לִרְאוֹת.
יָצָאתִי הַחוּצָה , לִמַּדְתִּי אוֹתָן
לִרְאוֹת כָּל דָּבָר ,
מִגָּדוֹל עַד קָטָן…
מֵהַר וְעַד פֶּרַח ,
מֵעֲנָק עַד גַּמָּד…
מֵאָז
הָעוֹלָם
בֶּאֱמֶת
דֵּי נֶחְמָד!
היי סבינה
מאוד יפה. התמימות עם הצמיחה הפנימית.
היית חסרה בערב משוררות ברמת השרון
להתראות טובה
תודה, טובה. אולי זו לא תמימות אלא החכמה הגדולה מכל?
בלי מחמאות לעצמי, רק לאמיתות הבסיסיות.
הוא כאן… זה נהדר.
המוארות הזו.
תודה, רונית.
סבינה, איזה אור יש בשירייך.
תודה, יעל. חלק גדול מזה בזכות זה שאני קמה בבקר וכל החלונות מחייכים. אז לא חשוב מה קרה לי עם בני אדם ולא חשוב מה אני עוד רוצה שאין לי… העולם שם, חי וחכם וצוחק.
הזכיר לי שיר אחר — העליתי אותו. 🙂
אני למדתי רק כשהתבגרתי מאוד והכל יפה יותר על רקע תחושת החלוף המתגברת
בדיוק הגיע אלי ספר של ארווין יאלום על הנושא.
את היופי הזה קל יותר לראות כשענייני בני אדם אינם המערכת היחידה שחיים בה.
אכן זה אולי יתרונה הגדול של ההתבגרות, היכולת לראות מעבר לאגו ולצרכיו.
כשאמא מלמדת את ילדיה לראות את היופי, ומטמיעה יכולת זו בהם, אשריה ואשריהם, סבינה.
רות, תודה.
אם זה נשאר עניין לאמא יחידה פה ושם — יש לה בעיה בחברה העכשווית, שמא תהפוך את ילדיה לרכרוכיים, מה שאולי יפריע להם במירוץ המחכה עם ההתבגרות.
זה צריך להיות תפקידן של כל האמהות לאחר שינוי הערכים שיעבור על החברה החמרנית שלנו.
אמת. כי חברה חומרנית כזו נמצאת בספירה לאחור.
אהה…סבינה ועוברת אורח
כמו שכתוב על הגלידה שאני מעדיף:
"טעמים טבעיים בלי חומרים מלאכותיים"
שיר גלידה
הי סבינה, גם השיר הזה הוא קסם.
אין ספק, עדולה, הקסם הוא כאן ועכשיו, בדיוק כאן, בדיוק עכשיו.
"לראות עולם בכף ידך ונצח בשעה אחת"
תודה, אמיר?
מקסים הקסם הזה
כתבתי לסבינה שיר:
בַּגַּן סַבִּינָה עֵץ גָּדֵל
עַל שְׂפַת הַכִּנֶּרֶת – בִּרְכַּת אֵל.
כֹּל בֹּקֶר הִיא אֶת הַפְּרִי תִּקְטֹף,
וְאָז מַהֵר הִיא שִׁיר תִּכְתֹּב.
(וּמְפַרְסֶמֶת פֹּה בַּבְלוֹג) .
אַל שִׁירָיִךְ נַעֲרֹג,
בְּמִרְקָם חַיֵּינוּ נֶאֱרֹג,
בְּכֹל גָּוָן: אָדֹם, תָּרֹג,
טַעֲמָם מִפִּינוּ לֹא יָמוֹג,
כִּי מְלֵאִים הֵם חֵן וָרוֹךְ.