זהו שיר קלסי שתרגמתי במיוחד לפרוייקט הזקנה שלנו. נחשו מי המחבר?
כְּשֶׁתִּהְיִי זְקֵנָה
כְּשֶׁתִּהְיִי זְקֵנָה, לֵאָה, אוֹסֶפֶת גֵחָלַיִךְ,
טְלִי סֵפֶר זֶה בְּיָד רוֹטֶטֶת, וּבֵין דַּפָּיו
רְאִי מָה רַךְ הָיָה מַבַּט עֵינַיִךְ
וּמַה כּוֹמְסִים וַעֲמֻקִּים הָיוּ צְלָלָיו.
אֶל לֵב רַבִּים נִכְנַסְתְּ ,שְׂמֵחָה וְחִנָּנִית,
הִדְלַקְתְּ אוֹתָם לְאַהֲבַת אֱמֶת אוֹ אַהֲבַת אַכְזָב
וְרַק אֶחָד, נַפְשׁוֹ יָצְאָה אֶל נִשְׁמָתֵךְ הַצַלְיָנִית
קְלַסְתֵּר פָּנַיִךְ הַמִּשְׁתַּנֶּה עִם כְּאֵבָיו
וְהוּא אַבָל עַל אַהֲבָה נִמְלֶטֶת, שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לִרְווֹת
כְּשֶׁהִתְנוֹדֵד כָּמוֹךְ מוּל זִיק גַּחַל,
לִפְנֵי אֲשֶׁר נָשָׂא רַגְלָיו אֶל הַפְּסָגוֹת
לִטְמֹן פָּנָיו בַּכּוֹכָבִים מֵעַל.
האם הכותב הוא הנזיר מסטלה מאריס ?
אוהבת את השיר, את התרגום ואת לאה
ריקי, אולי לא ניקדתי טוב, לאה הכוונה עייפה! הכותב הוא אחד מגדולי עולם!
חשבתי כמובן על לאה כעייפה אך סדרתי אותה במקרא בשל עניין המבט האהבה והכוכבים. אפשר גם , נכון ?
ייטס ?
כן, כמובן.
היי
אני מצטער, משהו נלחץ במחשב שלי. תרגום יפה יפה וקולח. גיליתי את המקור בגוגל, אך מכיוון שזו לא חוכמה אז רק אביא את המקור לכאן בלי ציון שם המחבר
When you are old and grey and full of sleep,
And nodding by the fire, take down this book,
And slowly read, and dream of the soft look
Your eyes had once, and of their shadows deep;
How many loved your moments of glad grace,
And loved your beauty with love false or true,
But one man loved the pilgrim Soul in you,
And loved the sorrows of your changing face;
And bending down beside the glowing bars,
Murmur, a little sadly, how Love fled
And paced upon the mountains overhead
And hid his face amid a crowd of stars.
יופי שהבאת את המקור, גיורא.
טוב, זו לא ממש חידה, סבינה אבל זה כן תרגום נפלא לשיר נפלא.
תודה, אמיר. יש כמובן לשיר הזה תרגומים רבים. היפה ביותר היה של ידידי משה הנעמי זל. אצלו זה מתחיל כך:
בהזקינך ובהימלאך תנומות…
בבית שאני מתארחת בו מצאתי עוד תרגום לא מוכר לי ולא טוב, ומכוון שאני מכירה היטב את השיר התחלתי להשתעשע בלכתוב אותו "כמו בן אדם" משהו ישיר ומדבר עכשו.
מרגש סבינה
סבינה, לא קראתי את שורות ההקדמה. ישבתי שזהו שיר שלך. זה כל כך את וחייך
אני מתרגמת רק מה שמבטא גם אותי. תודה, איריס. וכן, את יודעת שיש לי אח וגחלים ואולי גם נפש צליינית!
שיר יפהפה,רך, וסיפור אהבה . אז מי כתב?
לוסי, אכן יש פה ספור אהבה אדיר. ייטס הצעיר היה מאוהב נואשות בבחורה שכולה אש להב בשם מוד גון. ביחד הם לחמו למען אירלנד חפשית, והצליחו! אבל היא לא היתה מוכנה להינשא לו והוא לא היה מוכן לקבל לא כתשובה. השנים עברו והוא ניסה להיתחתן עם ביתה- גם זה לא הלך.
כשהיה כבר למעלה מ 50 התחתן עם מישהי הרבה בזכות כישוריה הפארפסיכולוגיים.היא ידעה לכתוב כתיבה אוטומטית.
איזה יופי הישר והתרגום.
שיר נהדר סבינה, אכן מהגדולים
יפה. אבל המקור יפה יותר.
יפה. מהו הפרוייקט הזה?
תמי, לא הרגשת שכבר כשבועיים אנחנו מעלים כאן טקסטים בנושא הזיקנה? הרעיון היה של יעל ישראל.
"בנתיים ייטס ,משורר ,משורר לי בבקרים,
טרם, טרם אבין , אפקח עיניים
ואומר :הנה אני , אלו הם חיי."
שורות שכתבתי בבוקר לפני כמה ימים, לפני שיצאתי לעבודה ואחרי שחטפתי כמה שורות מייטס,ורציתי להמשיך לתוך חיי השירים שנקטעו באכזריות על ידי השעון.
מה אפשר לומר על הפלא?שזה יפה וכואב.
טבעי.