שדרה
בִּשְׂדֵרוֹת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, פַּרְטִיזָנִים זְקֵנִים
נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים
דּוֹעֲכִים בִּזְרוֹעוֹת נְעָרוֹת פִילִיפִּינִיוֹת,
מְסַפְּרִים לָהֶן בְּפוֹלָנִית דְּבָרִים
שֶלא סִפְּרוּ חַיִּים שְׁלֵמִים לַיְלָדִים.
בְּעוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים תַּעֲבֹר פֹּה רַכֶּבֶת קַּלָּה.
פַּסֵּי בַּרְזֶל יָנוּחוּ לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה
כְּמוֹ שׁוּרַת הֲלִיכוֹנִים שֶׁנִּשְמְטוּ לַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ.
אֲנִי פּוֹסַעַת בַּקַּו הַמְּרֻסָּק
קְרָקוֹב-תֵּל אָבִיב-מָנִילָה.
בְּמֶרְחַק שְׁנֵי רְחוֹבוֹת מִכָּאן, אָבִי
שׁוֹתֵק בַּבַּית בֵּין תְּמוּנוֹת אִמִּי.
שְׁתִיקָתוֹ מִתְעַבָּה כְּמוֹ זְכוּכִית בַּקְבּוּק
שֶהַזְּמַן פָּקַק. אִם תִּשָׁבֵר, יִשָׁבֵר אִתָּה.
מַשֶׁהוּ חָזָק מִגַּעְגּוּעַ אוֹחֵז בִּי, מַסִּיעַ אֶת רַגְלַי
אֶל סַפְסַל הַעֵץ כְּמוֹ אֶל מַעְבֹּרֶת:
אִישׁ זָקֵן מְדַבֵּר, אִשָּׁה יָפָה קְרוֹבָה.
אֲנִי בָּאָה, מִתְיַשֶּׁבֶת בֵּין שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ יַלְדָּה.
הוּא מְסַפֵּר. הִיא מְרִימָה אֵלַי עֵינַיִם.
אֲנִי מְבִינָה אֶת הַמִּלִּים שֶׁלוֹ.
אֲנִי יְכוֹלָה לְהָרִיחַ אֶת שְׂעָרָהּ.
מֶרְחַקִּים, שֶׁפַּעַם חָשַבְתִּי לַחֲצוֹת
מֻחְלָטִים עַכְשָׁו:
שְׁלֹשָה זָרִים יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל
כְּמוֹ בְּתַחֲנָה. הַשְּׂדֵרָה דּוֹהֶרֶת עַל פָּנֵינוּ
עוֹזֶבֶת, כָּמוֹנוּ, בְּלִי לָזוּז.
עכשיו כבר ספרתי שלושה
שלושה שירים כל כך יפים
וזה השלישי…
ואין יפה בעיני יותר
וזה …
אוהבת את כתיבתך
תודה
תודה מירי יקרה. אני מנסה לפרסם כאן שירים מסוגים שונים, לפחות בהתחלה
יפהפה ומכאיב ברגישות שלו.
תודה, מיכל!
אני באה ומתישבת בינהם כמו ילדה, כל כך מוכר התנוחה התמימה הזאת האמונה, שהכל ישאר ככה לעולם.
טיול מענין בנפש.
להתראות טובה
מעניין שאת מגלה פה תמימות. לא חשבתי על זה. יש באמת תמימות ברגע של ההתיישבות — למרות שברור שהמרחקים כבר מוחלטים, לרגע היא מנסה… תודה על ההבחנה הזאת.
אולי התמימות היא בנסיון לחזור למקום של ילדה, והפעם לשמוע את המילים ששמרו ממך. אבל עדיין הסודות יהיו של "אב" אחר וה"אֵם" היא פיליפינית צעירה שבעצם מתגעגעת בשפה אחרת למקום אחר, לילדה אחרת
יפה.תאור נפלא.
תודה!
ויעל גלוברמן הצנועה לא הזכירה שהשיר זכה באחד המקומות הראשונים בתחרות "שירה על הדרך" התל אביבית
שיר יפה
כמו לנסוע ברכבת מקרקוב לעתיד בלתי ידוע , שלושה אנשים וגעגוע.
הבית המרכזי
בְּמֶרְחַק שְׁנֵי רְחוֹבוֹת מִכָּאן, אָבִי
שׁוֹתֵק בַּבַּית בֵּין תְּמוּנוֹת אִמִּי.
שְׁתִיקָתוֹ מִתְעַבָּה כְּמוֹ זְכוּכִית בַּקְבּוּק
שֶהַזְּמַן פָּקַק. אִם תִּשָׁבֵר, יִשָׁבֵר אִתָּה.
חזק בעיניי.
תודה לך
שושנה ויג
תודה על התגובה החכמה
זה נכון שהנסיון "לנסוע" לעבר הוא גם נסיון לנסוע לעתיד
איזה יופי
But this was in another time,
And besides, the wench is dead…
(Christopher Marlowe)
טוב, לא ממש dead, אבל…
נפלאה. מאוד נהנתי לקרוא.
תודה יעל
דימויים מופלאים.
"נְעוּצִים עַל סַפְסָלִים כְּמוֹ נֵרוֹת עֲקֻמִּים/דועכים…"
"פסי ברזל….כְּמוֹ שׁוּרַת הֲלִיכוֹנִים שֶׁנִּשְמְטוּ לַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ."
"שְׁתִיקָתוֹ מִתְעַבָּה כְּמוֹ זְכוּכִית בַּקְבּוּק
שֶהַזְּמַן פָּקַק. אִם תִּשָׁבֵר, יִשָׁבֵר אִתָּה."
יפיפה
השדרות הן הדבר הכי תל אביבי בעולם.
נכון
יעלי, יופי של שיר, קורא אותו – ולא בפעם הראשונה – וזה לזק מאוד
רק בשנים האחרונות התחלתי להרשות לעצמי להכנס ל-שם.