מקסים גילן     סתיו: מלמטה     כְּבֶקַע בְּקַרְקָעִית שֶׁל יָם נִקְרַע קֶרַע בְּחַיֵּינוּ. אָנוּ עֲשׂוּיִים עֵשֶׂב-יָם וְאַלְמֻגִּים רְטֻבִּים דּוֹמְמִים בֵּין אַדְווֹת-הַזְּגוּגִית הַשְּׁלֵווֹת, הַשְּׁקֵטוֹת הַנָּעוֹת סְבִיבֵנוּ, בְּתוֹכֵנוּ, בְּלֹא מְעַט מַאֲמָץ רָץ-אָץ הָאוֹן הֶחָבוּי מֵאַחֲרֵי קַשְׂקַשֵּׂי-עוֹרֵנוּ הַחַד וְהַקָּשׁוּחַ.   כְּקֶרַע בֵּין סַלְעֵי-אָרָד מְגֻדְּלֵי יְרֹקֶת כְּתֹרֶן מְצֻמָּח וּמְגֻדָּל-צְדָפוֹת אַתְּ נִצֶּבֶת בְּתוֹךְ תּוֹכִי. כְּמָוֶת עַל אִי. צַלְמָוֶת מֵאַחֲרֵי הָרְאִי ...

ספר לאדם אחד – מונוגרפיה על הסופר יצחק אוֶרבּוך-אורפז   חלק ראשון: הילד המתרוצץ והחייל החושב   הבית שם (המשך):   קריאת ספרים וכתיבת שירים קירבה את אורפז הקטן לבית הספר. הוא אהב את אותה המורה הרומנייה שכיום אינו זוכר את שמה ורק דמותה עולה כל הזמן לנגד עיניו. "כל כך אהבתי ללכת לבית הספר," הוא מספר לי, "שבימי חורף ...

סיפור של יום רביעי       (שיר של יום רביעי. היום יום רביעי בשבת, שבו היו הלוויים אומרים בבית המקדש: אל נקמות השם, אל נקמות הופיע. הינשא שופט הארץ, השב גמול על גאים. עד מתי רשעים, השם, עד מתי רשעים יעלוזו. יביעו ידברו עתק, יתאמרו כל פועלי אוון. עמך השם ידכאו ונחלתך יענו. תהלים צד)       בלונים ...

9. "הרמזור שעמד פה השבוע,/ לא יעמוד כאן עוד שבוע.// לא צריך נביאי אמת/ בכדי לומר שהכול ייהרס/ יהיה כאן פיצוץ.// הרמזור שעמד פה השבוע,/ לא יעמוד כאן עוד שבוע.// לא ינשופים/ אבל רמזורים רכונים.// הרמזור שעמד פה השבוע/ לא יעמוד כאן עוד שבוע.// כל מונית שחולפת/ היא עוד עיתון של תקווה,/ הכול ייהרס איתי ואיתה.// הרמזור שעמד פה השבוע/ ...

קוֹרמאק מקארתי הוא הצליין החילוני על "הדרך"   "הדרך" (הוצאת מודן) של קורמאק מקארתי הוא הרומן היפה ביותר שקראתי השנה ומן הרומנים היפים שקראתי בימי חיי. הספר מתאר מסע של אבא ובן לאחר שואה גרעינית כנראה – אף כי הדבר אינו נאמר במפורש. השניים צריכים לחצות את ארצות הברית החֲרֵבָה לעֵבֶר החוף כאילו גלומה שם, בסוף המסע, איזו הבטחה ואיזו ...

  אליי היא מדברת ולא רק אליי. על ספר השירים של יוּדית שחר   "לוקח לי הרבה זמן לספר על ילדותי/ להתחיל במילה השנייה של המשפט/ ליונים קוראים יונָלַךְ לכלבים נמרוד/ מתחת לחביוֹת משחקת חנה חזוט/ בניצני שדיה./ אבא נוסע לתל-אביב עם סנדוויצ'ים ביצה קשה/ ובכל נסיעה יש איזו חדווה נגמרת…" (מתוך הספר "לפעמים אני", 1978, מסדה). כך כותב משה ...

קרוב ביותר לארוס. על שירתו המוקדמת של אריק א.     הפואטיקה של אריק א. היא תובענית מטִבעה. היא דורשת מן הקורא שימת לב קפדנית בקריאת השירים. מדוע?    ראשית, רוב שירי ספר שיריו הראשון ("הודאה", הוצאת "עכשיו", סדרת שירה בעריכת פרופ' גבריאל מוקד), המונח כעת פתוח לפניי – אני חוזר וקורא בו מדי פעם, עוד מבחן לאיכות ספר שירה, ...

ספר לאדם אחד – מונוגרפיה על הסופר יצחק אוֶרבּוך-אורפז   חלק ראשון: הילד המתרוצץ והחייל החושב   הבית שם:   יצחק אוֶרבּוּך-אורפּז נולד בזינקוב, עיירה באוקראינה, ב-ה' בחשוָן, תרפ"ד, 15 באוקטובר 1923. משפחתו נמלטה מאוקראינה הבּולשֶׁביקית ועברה לבּסרבּיה לבית סבו. מהעיירה זינקוב אורפז אינו זוכר דבר. הוא היה בן שלוש אולי בן ארבע כשנעקר משם. רק סיפור אחד זכור לו ...

    ז'אק ברל 4   באותן השנים, אולי קצת לפני זה, מצאתי שפה משותפת עם עוד שני אנשים מן הסוג המפוקפק שאני השתייכתי אליו, כפי שנהג דודי לומר. היו אלה ז'אק סֶגֶה וז'אן מִירְטְץ. יחד הקמנו כתב עת לספרות שנקרא "האש הגדולה". זה היה עיתון בן ארבעה עמודים כפולים שיצא במאי 1947. סגה, שהיה לא פחות מתוסכל ממני, ניסח ...

ז'אק ברל 3     בבית הספר הייתי העונש של המורים. באחת מאסֵפות ההורים אמר המנהל, מיסייה שארל, לאמי: אם לא היה ז'אקי, אז מישהו בעולם ודאי היה צריך להמציא אותו. הוא חברותי מאוד, יותר מדי חברותי. זה ממש מפריע למורים, צריך לספר לו שלבית הספר שלנו באים כדי ללמוד ולא כדי לארגן פעילויות חברתיות."    אבל הייתי הבידור של ...