תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

מעדיפה

 

מעדיפה
תך מכליב מתחת לברך
ועשרים ושלשה גידים פרומים
לזכר ימי המאושרים
עבד לגוף
לדחליל המכשפות הפרומות
למרתון האדרנלין
ואיך שהכאיב לי החלום הזה
כשהתגשם
ועוד יותר
כשנמוג

מתוך "קשת החדשה"   מס" 21

 

4 תגובות

  1. זה יפה זה.

  2. אני אוהבת שירים שנוגעים גם באמנויות אחרות, כאן אמנות הגוף, וכמה הצלחת לשלב יפה את הרעיונות שטמונים בשיר לבין האמנות שמתערבבת באחרת.

    *והערה קטנטנה, אם השיר התפרסם כבר בכתב עת, חבל שלא הכנסת אותו מנוקד. לראות שיר (ועוד שיר טוב) שאינו מנוקד, זה בעיניי כמו ליטול ממנו את נשמתו ואת ליבתו.

    • את צודקת. חוס הניקוד היה סתם מעצלנות. כי עשיתי קופי פאסט מהאתר "קשתות" שם זה לא מנוקד.

  3. יש את תחושת הכאב, ותחושת העונג…
    תחושת החיבור, ותחושת ההיפרדות.
    אני שומעת משהוא קורא את זה תוך כדי ריקוד… חזק ביותר.
    וחוץ מזה אני מרשה לעצמי לשאול, שמעת את השיר שלי -בבלוג אחרון-
    שבה מגלות?
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא