תמי כץ לוריא רקדנית , מורה ויוצרת במחול, כותבת ומפרסמת שירה

איפשהוא הַקֶּסֶם פַּג בֵּין ההתעקשות המואצת לרוגע הַמְּשַׁחְרֵר בִּזְמַן שֶׁהָאֶצְבעוֹת שֶׁלִּי מֵתוֹת מִשְּׁתִיקָה שׁוּב מְחַפֶּשֶׂת מִלִּים לְשִׁמּוּשׁ חוֹזֵר כמוסת הַזְּמַן זֶה מַה שֶׁנִּתְקַע לִי בַּגָּרוֹן  

נַחַת הַהִסְתופְפוּת נִגֶּרֶת מִן הַפָּנִים, תּוֹפַחַת עַל כְּרֵסוֹ הַמְּלֵאָה שֶׁל צָהֳרֵי יוֹם שִׁשִּׁי. כַּמָּה מַהֵר נְמוֹגוֹת הַשָּׁעוֹת הָאֵלֶּה לְתוֹךְ מַה שֶׁאֲמִתִּי בְּעֵינַי: שֶׁקֶט לַח, דְּרִיכוּת שֶׁנָּעָה לְאָחוֹר, נוֹכְחוּת הַצִּפֳרִים מן הספר "מתוך החול אל הראשית" הוצאת "תג" 1996

  כָּךְ אֲנִי יוֹשֶׁבֶת נוֹסַעַת לְתוֹךְ עַצְמִי בְּלִי חֲגוֹרַת בְּטִיחוּת מוּכָנָה כֻּלִּי לִהְיוֹת מוּטַחַת לְלא כַּפָּרָה בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם דְּמוּתִי כְּפֶרַח יָבֵשׁ