תמי כץ לוריא רקדנית , מורה ויוצרת במחול, כותבת ומפרסמת שירה

כתיבה הנה אני באה עם המבט המנוול אל הנייר  הלבן הטהור לעשות אותו שחור עד מאד אותיות אותיות כתמים דוקרים בורקים  פוצעים במשמעות ממשיגים פוערים את הלא יתואר

חייבת לזוז. אפילו בקטן. חייבת לאתחל את עצמי כל רגע. מכל הכוונים זורם אור גדול     ושום דבר אינו חסר חוץ מהגעגועים שלי שעמוקים. עד לאן     לשקוע בחוורון המתוק של כל הזמן לא להגיע. בצבע סגול בהיר עפה     ולא מצליחה להחזיק בשני הקצוות. גם אם אנסה עכשיו- הכוריאוגרפיה ידועה מראש:     אני נופלת וקמה. ...