תמי כץ לוריא רקדנית , מורה ויוצרת במחול, כותבת ומפרסמת שירה

          שיר מתוך הספר החדש,  וגם ביקורת של מנחם בן שהופיעה אתמול "במעריב" לִפְעָמִים יֵשׁ רַעַד הָעוֹבֵר בִּמְהִירוּת הָאוֹר מֻבְזָק יָשָׁר לַדָּם בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם בּוֹ הַבּוּעוֹת מִתְפּוֹצְצוֹת וּבוֹ אֲנִי לא נוֹשֶׁמֶת לא חוֹשֶׁבֶת לא זָזָה מְיַחֶלֶת לַתַּבְעֵרָה אֲחוּזָה בְּתוֹךְ הַחוּץ גּוּף שֶׁלִּי מחוץ לגוף תמי כץ לוריא היא לא משוררת ידועה. ...

    הפה שלו טועם שפתיים סדוקות שלה,   הפה שלו במקומות אחרים שלה,   אצבעות חטופות בנמשים נהירים,   בבר חשוך, במושב אחורי   במכונית, במושב הקדמי,   אֲזוּקִים בחוגרת הבטיחות,   עצורים בין ההילוכים.   מה שעובר ביניהם הוא מילים,   גיבובי מילים,  שהן כאקריליק זוהר צובע ריס,   צובע מסכה, מרצד במחשבות,   בעיקר במחשבות, ובמרחקים   ...

      היום הופיע ב-nrg מעריב : מתכתבת עם אליס מארץ הפלאות היא רוקדת אבל גם משוררת, שולטת בשפת המחול כמו גם ברזי השפה הפואטית. ספרה של תמי כץ לוריא "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" רואה בימים אלה אור, והיא מספרת על מעברים משפה לשפה, על מקורות השראה ועל הפחד מקיצה של קריירת המחול nrg מעריב | 10/2/2009 7:22   ספרה ...