בננות - בלוגים / / להכנס לתוך השבת
תמי כץ לוריא
  • תמי כץ לוריא

            משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית. רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד. תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד. תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות",  "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980. ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".  ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס". ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב". ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".

להכנס לתוך השבת

להכנס לתוך השּבת
 
לְהִכַּנֵס לְתוֹךְ הַשַּׁבָּת בְּעֵירוֹם כִּמְעַט מוּחְלָט.
אוֹתָן נְמָלִים זוֹחֲלוֹת בְּעֵת שֶׁאֲנִי שְׁעוּנָה עֲדַיִן
אֶל תַּו הַתֶּקֶן אֲבָל כְּבָר מְשַׁחְרֶרֶת עוֹד כַּפְתּוֹר
בַּתּוֹדָעָה שֶׁאוֹמֶרֶת לִי לְהַחֲזִיק לְהַחֲזִיק.
לׁא מַסְפִּיק חֲזָקָה לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה
הַאִם לְהָנִיס גַּם אֶת הַמִּלִּים לְאוֹתוֹ חֶדֶר נָעוּל
אֵלָיו הֵנַסְתִי אֶת הַתְּנוּעוֹת
מַרְתֵּף אָפֵל בּוֹ מִשְׁתּוֹלְלִים הַשֵּׁדִים
שֶׁלְעִתִּים מוּתָר לִרְאוֹת וּלְעִתִים לֹא

 

3 תגובות

  1. כמה מוכרת ההרגשה הזו שבין הקודש לחול , הכניסה למשהו מיוחד , הרגע שלפני. מקסים.

  2. שיר מעורר מחשבה ותהיות, התודעה ותת התודעה, התלבטויות והתחבטויות והרבה מטאפורות. תחילת השיר היא בעיניי סוג של הברקה פואטית – להיכנס לתוך השבת בעירום כמעט מוחלט. מילת המפתח היא לדעתי כאן – כמעט.

  3. היי תמי
    מסרתי ד""ש לפטריק.

    להכנס לתוך שבת.
    יאלא בואי ניכנס, בואי נעיז, לקודש הקודשים, "שלעיתים מותר ליראות פעמים לא"
    כל כך
    זה
    השיר שלך,
    אין יום שאני פוסחת…
    ואולי די…
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לתמי כץ לוריא