טיפ טיפה
  • אליענה אלמוג

    עובדת סוציאלית קלינית, מנחת קבוצות, מטפלת, מתרגמת, כותבת, מלמדת. שרה קצת אופרה, קוראת שירה, מתרגשת מספרי ילדים, רוצה לראות את השקיעה כל ערב, מגדלת כלב ושני חתולים. תל אביבית שגדלה בעיר הזו וקשורה אליה בעבותות של סנטימנטים. אוהבת את רחוב בן יהודה בסתיו, את חוף הים בחורף, את כל הרחובות הקטנים באביב. בכלל מאד אוהבת. אני שרה כשאני נוהגת, מזמזמת כשאני מבשלת, מהמהמת במקלחת ומדברת מתוך שינה.

כמה דברים

התפטרתי מהעבודה שלי.

מי מכם שקצת מכיר אותי יודע שלא מדובר בעניין של מה בכך.

הלכתי ללמוד עבודה סוציאלית כדי לעבוד עם נשים שעברו פגיעה מינית.

הגעתי לעבוד במקום הכי חשוב (בעיני) בארץ שמטפל בנשים שעברו פגיעה מינית.

הקמתי שם, בעצמי, לבדי, מרכז יום עבור הנשים המטופלות במרכז וניהלתי אותו במשך קצת יותר משנתיים.

ועכשיו התפטרתי.

אני לא רוצה לפרט יותר מדי את הסיבות שהביאו אותי להתפטר. רק אומר שהוכרעתי.

הוכרעתי על ידי השכר המבזה וההכרח לעבוד בעוד שבע עבודות כדי שאוכל להתקיים. הוכרעתי על ידי הבירוקרטיה הבלתי נסבלת. הוכרעתי בעצם על ידי מדינת ישראל.

ויש עוד סיבות כמובן.

 אחת מהן היא שאני רוצה לכתוב.

כשעובדים יום יום מבוקר עד לילה אי אפשר לכתוב. ניסיתי את זה במשך שנים וזה לא אפשרי.

בשביל לכתוב אני צריכה מרחב, זמן, חלל.

אני מקווה שאצליח.

 

***

 

יחד עם סיום העבודה שלי סיימתי גם להנחות קבוצה מופלאה של נשים שזכיתי לבלות איתן כמה שעות מדי שבוע במשך כמעט חצי שנה. זו הייתה קבוצה של נשים חד הוריות מובטלות או כאלה שנמצאות בתת תעסוקה, נשים מירושלים ומביתר. נשים מדהימות, אמיצות ובעלות כוחות אדירים.

מדהים אותי לגלות, בכל פעם מחדש, עד כמה אני יוצאת נשכרת מקבוצות שאני מגיעה להנחות אותן כדי לתת להן משהו, כדי להעביר אותן איזשהו תהליך. בכל פעם מחדש גם אני עוברת את התהליך הזה. באופן פרדוקסלי עד מאד, נדמה לי שדווקא הקבוצה הזאת, שבה עשיתי כל שאני יכולה כדי לעזור לנשים הללו להתקדם בעולם העבדה, אפשרה לי להתפטר, ועל כך אני מודה להן.

 

***

 

הבנתי עם מי אני רוצה לחלוק את חיי.

אני רוצה לחלוק את חיי עם מישהו שיודע שכש This mortal coil  שרים את Another day, רצוי שיהיה אמבולנס בכוננות ליד הבית כי הלב שלי בסכנה.

 

***

ועוד דבר קטן, אם מישהו מכם, הכותבים כאן חי ביפו, הייתי שמחה לראיין אותו. פרטים לחיים ביפו אצלי במייל.

 

7 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין

    אני מאוד בעד שתכתבי. במיוחד אחרי שקראתי את "לוטרה".
    בהצלחה { }

  2. גיורא פישר

    לאליענה
    את יודעת שאני יודע איזו עבודה נהדרת עשית, ואיזו אהבה נתת וקיבלת.
    אני בטוח שקשה לך לעזוב את המקום הזה ואני מקווה שמישהו ראוי יחליף אותך שם.
    אבל את צריכה למלא את המצברים של עצמך, אז שיהיה לך בהצלחה, ואם תחשבי על משהו בו אני יכול לתרום לך ולאחרים.
    אני לרשותך.
    בהוקרה
    גיורא

  3. מירי פליישר

    שיהיה בכיף אליענה ואני אקרא בכתיבתך הנעימה כשתתפרסם כאן או במקומות אחרים.

  4. איריס אליה כהן

    היי יקרה. זה נורא מעניין הדבר הזה, אני עכשיו קצת נוכחת בו, שלמרות שלא פגשתי אותך מעולם, עד הערב במגדלור, הרגשתי והתרגשתי כאילו אני פוגשת ידידה וותיקה, וזה כמובן לזכות המטע הזה.

    אז שמעתי את זה פנים אל פנים ושוב מאחלת לך הצלחה רבה. איזה החלטה אמיצה. מחכה לספר מאד, וכמו לי, בעיקר אחרי הסיפור.

    עוד חיבוק חזק.

  5. איריס אליה כהן

    היי יקרה. זה נורא מעניין הדבר הזה, אני עכשיו קצת נוכחת בו, שלמרות שלא פגשתי אותך מעולם, עד הערב במגדלור, הרגשתי והתרגשתי כאילו אני פוגשת ידידה וותיקה, וזה כמובן לזכות המטע הזה.

    אז שמעתי את זה פנים אל פנים ושוב מאחלת לך הצלחה רבה. איזה החלטה אמיצה. מחכה לספר מאד, וכמו לי, בעיקר אחרי הסיפור.

    עוד חיבוק חזק.

  6. דלת נסגרת דלת נפתחת
    שיהיה בהצלחה במסלול החדש
    העיקר שאת שלמה עם הדרך החדשה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאליענה אלמוג