בננות - בלוגים / / לבונטין
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

לבונטין

הֵקִימוּ בְּסָמוּךְ לְבֵיתִי גִּנָּה

עִם מִשְׁטָח מְפֹאָר

סַפְסְלֵי בֶּטוֹן

עֲצֵי פִיקוּס מְצוּיִים

פָּנָסֵי רְחוֹב מְעֻצָּבִים

שֶׁאֵינָם הוֹלְמִים כְּלָל

מִתְחָם בִּדְרוֹם הָעִיר

זוֹהַי שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת

אֵשֵׁב אִם כָּךְ

אֲשַׁלֵּב אֶת רַגְלַי

צִלִּי הַמְאַיֵּם קִמְעָה

יִזָּרֵק בָּרְחוֹב

אַדְלִיק סִיגַרְיָה

אֶתְבּוֹנֵן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים

זוֹנוֹת לֶבוֹנְטִין

נָחוֹת עַכְשָׁו

אוֹ שֶׁמָּא נָחִים

אַחַת לְכַמָּה זְמַן

פּוֹנִים אֵלּוּ לְסִמְטָאוֹת

לְחַדְרֵי בִּנְיָנִים

רְכָבִים חוֹנִים

שִׂיחוֹת נָשִׁים

וִכּוּחִים קוֹלָנִיִִים

חֶנְיוֹנִים

קְבוּצַת גְּבָרִים חוֹצָה אֶת רְחוֹב הַחַשְׁמַל

פּוֹנָה הִיא לְבָּר זֶה אוֹ אַחֵר

הֵם וַדַּאי יֵשְׁבוּ עַל

וִיסְקִי מְשֻׁבָּח

סִיגָר מְיֻבָּא

בִּירָה מְקוֹמִית

אִם יִתְמַזֵּל מַזָּלָם

יְסַיְּמוּ אֶת הַלַּיְלָה

עִם זִיּוּן אַקְרָאִי

אוֹפְּצְיָה לְקֶשֶׁר

בַּקָּפֶה הַסָּמוּךְ

עָזַב הַלָּקוֹחַ הָאַחֲרוֹן

הוּא נִרְאָה עָיֵף

אוֹ שֶׁמָּא עָצוּב

אוּלַי יֵלֵךְ לִישֹׁן

יָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו

יַשְׁאִיר מִכְתָּב

יַאֲשִׁים אוֹתָהּ בְּמוֹתוֹ

הִיא תְּבַטֵּל בִּמְחִי יָד

הָיָה לוֹ עָבָר אָבְדָנִי

הוּא הָלַךְ עַל הַקָּצֶה

זֶה הָיָה עִנְיָן שֶׁל זְמַן

פֶּלֶא שֶׁשָּׂרַד עַד הַיּוֹם

בַּמּוֹעֲדוֹן הַשְּׁכוּנָתִי

קָפֶה בַּרְזִלַּי

שֶׁנִּפְתַּח לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת

הַתְּנוּעָה עֵרָה מִתָּמִיד

צְלָלִים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים

מְשַׁחְרְרִים סָאוּנְדִים מַתַּכְתִּיִּים

עִם כָּל פְּתִיחַת דֶּלֶת בַּרְזֶל

נְעָרִים אֲבוּדִים

תְּקוֹנֵן הַזְּקֵנָה מֵהַמִּרְפֶּסֶת

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ הָיִינוּ צְעִירִים תְּסַנֵּן

הָיָה לָנוּ מוּסָר

מִסְכֵּנִים הַהוֹרִים מִסְכֵּנִים תְּקוֹנֵן

הִיא תִּסְגֹּר אֶת הַתְּרִיסִים הַיְשָׁנִים

אֵין לָהּ כְּבָר כֹּחַ

שֵׁנָה

סִבָּה לְהִתְעוֹרֵר

עִם מִי לְהַעֲבִיר אֶת הַלַּיְלָה

אוּלַי תִּפַּח נִשְׁמָתָהּ

מוּטָב שֶׁכָּךְ

יַגִּידוּ הַשְּׁכֵנִים

יְחַלְּקוּ אֶת הַשָּׁלָל בֵּינֵיהֶם

אֵין לָהּ יוֹרְשִׁים

מִזְנוֹן עַתִּיק

מִסְפַּר כִּסְאוֹת יְשָׁנִים

מְנוֹרוֹת

סְפָרִים

עַל הַסַּפְסָל מוּלִי

חֲסַר בַּיִת

מֵכִין עַצְמוֹ לְשֵׁנָה

מְכַסֶּה אֶת גּוּפוֹ בְּקַרְטוֹנִים

לֹא לִפְנֵי שֶׁלָּגַם מִבַּקְבּוּק הַבִּירָה

הוּא הָיָה רוֹצֶה לָמוּת

מִתּוֹךְ שֵׁנָה

מִיֵּאוּשׁ

לֵב שָׁבוּר

תַּת תְּזוּנָה

נַיֶּדֶת עוֹבֶרֶת בָּרְחוֹב

צֶמֶד הַשּׁוֹטְרִים

יַשְׁלִיטוּ סֵדֶר

יְקַבְּלוּ דְּמֵי חָסוּת

מְצִיצָה

גַּם אַתָּה תַּעֲבֹר כָּאן הַלַּיְלָה

אוּלַי תַּחֲלֹף עַל פָּנַי

פַּעַם אָהַבְתָּ אוֹתִי עַד מָוֶת

בָּכִיתָ

אָבַדְתָּ

צִיַּרְתָּ לִי פּוֹרְטְרֶט

כָּתַבְתָּ שִׁיר אֶחָד

שָׁכַבְתָּ עֵירֹם בְּמִטָּתִי

אוּלַי

רַק הַפַּעַם

תֵּשֵׁב לְיָדִי


תגובה אחת

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד