אסתי ג. חיים
1.גדלתי בחיפה, בשכונת נווה שאנן.
2בת להורים שחוו את השואה בילדותם, והיא מלווה אותם עד היום.
3.למדתי מחול ותיאטרון באוני' ת"א,
4.שיחקתי ב'קאמרי' בין היתר בהצגותיו של חנוך לוין שעודד אותי לכתוב.
5.אני קוראת וכותבת מגיל שש. אוהבת את שפת המילים ואת שפת התנועה. (נוטלת שעורי מחול אצל רנה שיינפלד)
6.ארבעה ספרים שלי יצאו לאור עד כה: 1997-'רקדנית שחורה בלהקת יחיד' ב'ספריה החדשה', 1999-"חיינו השניים'- 'הספריה החדשה', 2003-'מחר יקרה לנו משהו טוב'-'ידיעות/פרוזה'. 2007-'שלושתם'.(ידיעות/פרוזה) וחמישי יצא בחודשים הקרובים.
7.בנתיים אני מדחיקה את העובדה שבקרוב יצא ספר חדש. כל יציאה כזו לאור מטלטלת את הנפש. החוויה האהובה היא הכתיבה עצמה.
8. אני מלמדת כתיבה יוצרת במכללת סמינר הקיבוצים וובבית אריאלה
9.סיפורים רבים פרי עטי התפרסמו במדורי ספרות וכתבי עת. כך גם מאמרים בנושאים ספרותיים שונים.
10.זכיתי בפרסים ספרותיים שונים, בניהם פרס היצירה ע"ש רה"מ לוי אשכול לשנת 2003.
11.אני אמא לשני בנים, מאכילה חתולים, חובבת ציפורים וים, רגישה ובעלת חוש הומור...
אסתי ג. חיים סופרת
יופי של ריאיון ושוב מברוק על הספר.
מכיוון שארבע השאלות האחרונות הן מהסטוק של "שלב השאלה הזהה" (ישבתי גם אני לקפה עם ריקה עם "מוזיאון הזמן") אני עוקב אחריהן קצת. יפה איך הושבת שם את החבורה שרצית לצותת לה.
היי אסתי
מקסים, כיף לשמוע מימך.
כמה מורכב החיים בחוץ.
להתראות טובה
כל הכבוד! גם נהנתי עם הקפה שלי.
אמיר,טובה ואומי, תודה.
אסתי,
בהצלחה עם ספרך החדש.
ותודה על הברכות לרגל הצטרפותי לבלוגייה ועל תגובתך.
כמו שאמרת בראיון "לא פעם אני חש חוסר אונים נוכח המציאות הפוליטית והחברתית".