בננות - בלוגים / / הגורים מתו
אסתי ג. חיים
  • אסתי ג. חיים

    1.גדלתי בחיפה, בשכונת נווה שאנן.  2בת להורים שחוו את השואה בילדותם, והיא מלווה אותם עד  היום.  3.למדתי מחול ותיאטרון באוני' ת"א,  4.שיחקתי ב'קאמרי' בין היתר בהצגותיו של חנוך לוין שעודד אותי לכתוב.  5.אני קוראת וכותבת מגיל שש. אוהבת את שפת המילים ואת שפת התנועה. (נוטלת שעורי מחול אצל רנה שיינפלד) 6.ארבעה ספרים שלי יצאו לאור עד כה: 1997-'רקדנית שחורה בלהקת יחיד' ב'ספריה החדשה', 1999-"חיינו השניים'- 'הספריה החדשה', 2003-'מחר יקרה לנו משהו טוב'-'ידיעות/פרוזה'. 2007-'שלושתם'.(ידיעות/פרוזה) וחמישי יצא בחודשים הקרובים. 7.בנתיים אני מדחיקה את העובדה שבקרוב יצא ספר חדש. כל יציאה כזו לאור מטלטלת את הנפש. החוויה האהובה היא הכתיבה עצמה. 8. אני מלמדת כתיבה יוצרת במכללת סמינר הקיבוצים וובבית אריאלה 9.סיפורים רבים פרי עטי התפרסמו במדורי ספרות וכתבי עת. כך גם מאמרים בנושאים ספרותיים שונים.  10.זכיתי בפרסים ספרותיים שונים, בניהם פרס היצירה ע"ש רה"מ לוי אשכול לשנת 2003. 11.אני אמא לשני בנים, מאכילה חתולים, חובבת ציפורים וים, רגישה ובעלת חוש הומור...

הגורים מתו

הגורים נחנקו ממפת שולחן, ששכנה, מומחית לטיפול בחתולים, עטפה אותם בתוכה. מה שמוזר, שהשכנה הזאת טענה לא פעם, שעדיף להם למות,מלחיות ללא אמם, ובעברה, מסתבר בדיעבד, כמה מיתות משונות של חתולים ותוכי אחד שמת באמבטיה מיתה מסתורית. הגורים היו במצב מצוין וטופלו על-ידי ועל ידי חברה אוהבת חיות אמיתית והיו במעקב של ווטרינר שאישר שהם מתפתחים כראוי. מישהו מחברי הגדיר את חברתי אוהבת החיות ד"ר דוליטל, ואת השכנה ההיא- ד"ר מנגלה…
אני עדיין רואה את הפנים הקטנות שלהם נגד עיני, ואירנה בוכה בלי הפסקה. 
הגורים הפכו למילים על גורים, והכל מייאש וחסר תכלית.

14 תגובות

  1. דפנה שחורי

    נשמע מזעזע . בדיוק אתמול שבי ואני רצינו לבוא לראות אותם ואולי להעביר אותם לאמירים

    בכלל מתקשר לי לכול מיני דברים נוראים על חיות ששמעתי לאחרונה

  2. אסתי צר לי על ביכיך, כשזה קורה זה פורץ מהלב חוסר הצדק.
    אני כל כך פוחדת מהדמעות אחרי שמת לי כלב נשבעתי שלעולם לא אגדל, ואומנם גידלתי פה ושם אך רק כי כפו עלי, ולא יכולתי לסרב, כי לא היה משהו אחר.
    חיזקי ואמצי,
    להתראות טובה

  3. אוי אסתי, אני כל כך מצטערת לשמוע. זה נורא המוות הזה של חיות כל כך מתוקות ונטולות זדון.
    כל היום אני נזכרת בקווזי. כל כמה דקות פתאום בא לי הגל הזה של הכאב עליה.
    ועוד דבר אני חייבת להגיד- שגם כשאת כותבת מילים כל כך כואבות את עדיין סופרת. המשפט " הגורים הפכו למילים על גורים" הוא משפט של סופרת.

    • מיכל ברגמן

      איזו זוועה. אנשים כאלה מתעללים גם בבני אדם. אני בטוחה בזה.

  4. עוצר נשימה — במובן הרע. נורא.

  5. עצוב וכואב.
    למה ומדוע מישהו מעלה על דעתו את הרעיון המוזר לעטוף גורים במפה, ועוד בימים חמימים שכאלה. טמטום, במקרה הטוב, או אכזריות. וזה פשוט צובט את הלב.

  6. היכן הם חיו ביום יום, השכנה הייתה נגישה אליהם?
    באמת מזעזע.

    • אסתי ג. חיים

      איציק,
      הם היו בחצר הבית בארגז מסודר, כזה שנושאים בו חתולים. ודאי שיכלה לגשת אליהם, אלא שהיא אף הודיעה שתרד ותעטוף אותם, כדי שיהיה להם חמים, לטענתה, ואני האמנתי בה/לה, ולא עצרתי בעדה.

  7. שירי רבר

    זה פשוט נוראי. אני לא יכולה לשמוע על דברים כאלה. למה יש אנשים כל כך אכזריים שהורגים חיות?? למה???

  8. מירי פליישר

    נורא. משתתפת בצערך.

  9. יעל ישראל

    איזה רשע!!!!!!!!!!!! גם אנחנו פה נאבקים בשכנים שונאי חתולים (ושונאי התרנגולת שהגיע במלחמת לבנון השנייה ועדיין גרה באיזה שיח), אבל לזה לא הגענו תודה לאל.

    אוי לי, אלוהים. שלןש נשמות טובות וחפות מפשע. וזה שטות שעדיף להם לא לחיות ללא אימא, זה קשה להם, אבל אפשרעי, והכרתי הרבה חתולים שניצלו כגורין בני יומם וחיים לתפארת.

    אישה אכזרית ורעה ומטורפת השכנה הזו. שאלוהים ישמןר אותנו מפסיכוןפטים כאלה.

  10. סמאללה
    חבל שלא היה לך קודם המידע הזה
    על אותה אוהבת בעלי חיים

© כל הזכויות שמורות לאסתי ג. חיים