מיכל ב.
  • מיכל ברגמן

    בת 38. גרה במודיעין. בת יחידה בבית של שלושה בנים  ובעל. למדתי היסטוריה, תולדות האומנות וחינוך יהודי. מאיירת, מכבסת, עובדת, מקנחת אפים, מומחית בהכנת פתיתים, שובתת בכל שבת, משתדלת לשמור מצוות, נפרדת מהאורתודוכסיה לאט אך לא בצער, רצה לצייר בין לבין. http://www.bananot.co.il/articles/1220 http://ein-hod.israel.net/guest/bergman/index.html

גלויה מפראג

          שלום וברכה,   לא כל כך הייתי כאן. הייתי בפראג. אני מספרת את זה בדיעבד כי נסענו לחגוג 10 שנות נישואין.  עכשיו נסענו – כשעוד מעט ימלאו לנישואינו בת מצווה,  וכל זה בגלל בעיות בריאות שהיו לצעיר בנינו בשנתיים האחרונות. אז אמרתי לעצמי – עד שאני לא על המטוס אני לא באמת על המטוס. ונסענו, ...

קרא עוד »

נפגעי פעולות איבה

  הלכתי לגן יונה כשהייתי בת שלוש וחצי. זה אומר שביום הזיכרון לחללי צה"ל הייתי בת ארבע וקצת. בחולצה לבנה ובחצאית כחולה הגענו לחלוק כבוד לנופלים ב"גן הגיבורים" , מרחק חמש דקות הליכת מבוגר מהגן. בשבילנו זה היה מסע לסוף העולם. אני זוכרת את הזרים העגולים ואת הפרחים היפים. אחר כך מגיעים טקסים בבית הספר ובתנועה. נפגשים ביום הזיכרון. שרים את ...

קרא עוד »

פגשתי את אכזבתי הישנה

פגשתי את אכזבתי הישנה ברחוב. היא העמידה פנים שהיא לא רואה אותי. בדרך כלל אני נעלבת ומתעלמת בחזרה. אבל הפעם נגשתי אליה והיא נראתה מופתעת בכביכול – עבר הרבה זמן, ומה נשמע ואיזה יופי להיפגש. אני לא אוהבת נשים שנראות בדיוק אותו הדבר כמו שנראו לפני שנים – האכזבה שלי נראית מצוין לגילה. סיפרתי לה על עצמי-משפחה-עבודה. ידעתי שהיא לא ...

קרא עוד »

דו"ח משפחתי חלקי ליום השואה

    כל משפחה והסיפור הבלתי יאמן שלה.  ואם יש עלינו חובה זה לספר בכל דור ודור כאילו אנו היינו שם – אנו ובנינו ובני בנינו. ואת זה כותבת אני – שלא מעזה לדבר עד היום עם אבא שלה, למרות שהזמן כבר דוחק.  אני מביאה כאן חלק מפוסט ישן שנכתב ליום הולדתה של אמי. בסופו יש המשך מתבקש . זהו ...

קרא עוד »

פוסט שלפני הפסח והגדות קיבוץ של פעם

        היום יצאתי עם הילדים לטיול אביב ושמחתי מאוד על שמראש תכננתי הפוגה מטירופי ההכנות לחג. ראינו ברווזים מפוטמים מרוב חמץ באגם של פארק הלאומי , כדורגל, וגינות פרחים וטוב. עכשיו עוקצת אותי התרגשות של חג. ציפייה לא רגוזה אבל כזו שלא מאפשרת ריכוז – ולכן רציתי לספר שקראתי את כל הפוסטים (כמעט) ואני שמחה על בואה ...

קרא עוד »

יהונתן וסבא-רבא סלומון

  עשרה ימים לפני פסח תשס"א (2001) נולד בננו יהונתן.  קטן-קטן.  1800  גרם של תינוק רזה שישן באינקובטור כדי לגדול. האחיות בפגיה סיפרו שכשפתחו את הבטן הוא הוציא רגל קטנה. רצה לברוח והבין שלא טוב להימצא בפנים אפילו עוד שנייה. "חכם" – הן אמרו. ביום השני של חול המועד פסח הגיע יהונתן הביתה והמשיך לישון. הייתי מכוונת שעון מעורר ומאכילה ...

קרא עוד »

עוד פוסט ישן – המבקר

      המבקר 25/02/2008 00:07:56     הכרתי את הביקורות שלו עוד לפני שהתחלתי לעבוד במערכת בלילות. קראתי אותו והחמיצות שלו עברה אלי מכל הסבר על תולדות האופרטה, מכל פיסקה על אסכולות בתיאטרון השחור. מלומד – תמיד. מעניין – לרוב. ברור – לפעמים. קטלני – תמיד. בשנה השלישית ללימודים, כשרני ואני כבר היינו נשואים, התחלתי לעבוד בתור מזכירת לילה ...

קרא עוד »

פוסט ישן ועדיין רלבאנטי לצערי – גלעד שליט עם תשובה לאחת העם

     אני מעלה שוב פוסט ישן שלצערי עדיין רלבנטי – מידע על התערוכה ועל הספר של גלעד שליט. אם אתם מחפשים מתנה לחג כדאי להציץ בספר שיצא בעקבות התערוכה – כל ההכנסות מהספר נתרמות לעמותת "הבנים" שפועלת להחזרת השבויים.   הספר יצא לאור בצרפת והוצג ביריד הספרים הבינלאומי. בקרוב הוא יצא לאור באיטליה.   בסוף הפוסט תוכלו למצוא מענה ...

קרא עוד »

שיר אהבה א'ו-ב' – עוד פוסטים ישנים שחוזרים

      שיר אהבה א" או הקדמה לקראת 26/10/2007 13:31:36 הקדמה חשובה (לי) אני לא מדייקת בכלום. הכול כמעט ובערך וכבר התרגלתי. אבל כשזה מגיע למילים חייב להיות דיוק. אם לא אדייק בצבע – אשים עוד שיכבה וכבר יהיה פתרון ולפעמים יותר מעניין מהמקורי. מילים חייבות להיות מדויקות. אם הלכתי בַּשקט ובבטני ירח זה לא כמו היא פסעה לאיטה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן