מיכל ב.
  • מיכל ברגמן

    בת 38. גרה במודיעין. בת יחידה בבית של שלושה בנים  ובעל. למדתי היסטוריה, תולדות האומנות וחינוך יהודי. מאיירת, מכבסת, עובדת, מקנחת אפים, מומחית בהכנת פתיתים, שובתת בכל שבת, משתדלת לשמור מצוות, נפרדת מהאורתודוכסיה לאט אך לא בצער, רצה לצייר בין לבין. http://www.bananot.co.il/articles/1220 http://ein-hod.israel.net/guest/bergman/index.html

החגים, קהלת, משפחה, ספרות, זקנים וספורטאים

      בימי החגים רפרפתי ודפדפתי במטע שלנו, בין הכנת כריכים לקראת הטיול הבא, כשאני מחפשת בלטה ריקה מצעצועים וכשמפלצת הכביסה הלכה לנוח, מדי פעם.   הרהרתי ורפרפתי והנה כמה דברים שהעליתי :   החגים – כנראה שאני צריכה להתנצל אבל החגים משמחים אותי. כולם. להוציא את שמחת התורה המייגע. חוץ ממנו אני נהנית. אני מקווה שזה בסדר.   ...

קרא עוד »

לפרויקט הזיקנה – דודה רוזה

    קטע מתוך סיפור על דודה רוזה – בעלת חנות ללבני נשים בפתח תקוה. אלמנתו של רו"בן אמא של מרים ושל אבי חמותה של הבהמה שכנתה של טובה וסבתא של יובל הערותיכם הכנות (גם אם הלא מחמיאות בהכרח) יתקבלו בשמחה. עכשיו דודה רוזה מקדימה לעזוב את החנות. לעתים העובדת תסגור את החנות רק אחרי שיחשיך, אך הדודה רוזה תשוב ...

קרא עוד »

לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ???

        סוף תפילת שחרית ביום הכפורים.  הרצון לשתות משהו כבר משפיע. כבר קראו את קריאת התורה והגיע זמנה של ההפטרה – ישעיהו נז,יד-נח,יד. בעל הקורא קורא בטעמים ובכל שנה אני חושבת שאת הפטרת יום הכיפורים היה צריך לצעוק, לזעוק, להפוך לגרפיטי על כל קיר ועל כל בית כנסת:   דיאלוג בין עם ישראל לאלוהיו – הם צמים והוא ...

קרא עוד »

על "בואי הרוח" / הרב חיים סבתו

    אדם קרוב אצל עצמו – מספר על עצמו, וחוזר וסובב ושב – אל עצמו. כשמצליח אדם לספר את סיפורו ולגעת גם באחרים אנו מכנים זאת בשם "אומנות". ובאומנות זו יש קו גבול דק מן הדק, בין רגש לרגשנות, בין הנגיעה בכלל לבין הבנאלי, בין סיפור שסופר באלף וריאציות לבין סיפור שהוא בכל זאת חדש.   ספרו של הרב ...

קרא עוד »

שנה טובה – צילום ואגרת

    אני אוהבת את עונת הברכות שמצטרפת לרוח ולעננים שבחוץ, להרגשה שמתחילה עוד התחלה. אני אוהבת את המטע שלנו ושמחה להיות בו ולהכיר. מאחלת לכולכם שנה טובה – הנה למשל הבן הקטן שלי שמצא את עצמו על פסגת הר מירון בטיול רגלי, והדרך הייתה קצת קשה (או מוטב – הוא רצה שנשתתף בקושי שלו והרצון היה אמיתי לגמרי –רצון ...

קרא עוד »

בית הספר ושיעורי התיוק

      אל הורי התלמיד יהונתן ברגמן יהונתן שכח להביא גם היום את התיקייה החצי שקופה לשעת ספריה. אבקשכם לדאוג שבשיעור הבא בעוד שבועיים תהיה לו תיקייה חצי שקופה בצבע כלשהו, לא משנה איזה, העיקר שיהיה אדום. כמו-כן ובאותה ההזדמנות נזכיר לכם (כי ברור שלא תצליחו לזכור את הפרט הפשוט הזה) שבשבוע הבא לא יתקיים שיעור בספרייה ובמקומו (כמו ...

קרא עוד »

שנת לימודים טובה וציור

      נו הרי כבר אמרתי שאחזור בסוף הקיץ – ואז באה התקררות מזגנים ועכשיו כבר הרוח של הסתיו בחוץ, "ה"פרויקט המלחיץ בעבודה יצא לדרכו לתגובות ולתיקונים, כל ילד הלך לדרכו החגיגית והצצה לבלוגים מלמדת אותי שהתגעגעתי מאוד. אולי יש מתנדב/ת לתת תקציר של הבלוגים הקיציים עד כה? הבן שלי שבכיתה ב" עדיין לא לומד – כי ביום שישי ...

קרא עוד »

על המאייר ולטר טרייר (המאייר של אריך קסטנר)

          שלום שלום, אני כבר מתגעגעת לכאן ובקושי מוצאת זמן לרפרף על הבלוגים המעניינים שכאן – בודאי שלא להגיב. הרבה רציתי להגיד על ההתנתקות, על צום ט" באב (עבר בשלום. תודה), על יובל המטומבל (שהעלה את נולי לדרגת אלילה) ולשיר למירי שירי יומולדת שמח ועוד ועוד – הרבה רציתי והזמן היה קצר הקיץ והמלאכה רבה מאוד. גם ...

קרא עוד »

בעקבות אורה – סיפור על אני ואתה ומה שביניהם

      בעקבות אורה  שהביאה את לוינס, חשבתי על מדרשי התלמוד שהיו אחד ממקורות ההשפעה על תפיסתו של לוינס. אני מעדיפה את המדרשים התלמודיים על-פני התיאוריה הפילוסופית, בגלל הכוח הממגנט של סיפור קצר וטוב, ובגלל שתיאוריות אני-אתה-הוא-אנחנו מבלבלות אותי וגם מתישות. אני לא חשה שהן מקדמות את ההבנה שלי על קשרים בין אדם לאדם ובין אדם לאלוהיו ובין אדם לחברו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן