מיכל ב. עושה כביסה ועוד דברים
אל הורי התלמיד יהונתן ברגמן
יהונתן שכח להביא גם היום את התיקייה החצי שקופה לשעת ספריה.
אבקשכם לדאוג שבשיעור הבא בעוד שבועיים תהיה לו תיקייה חצי שקופה
בצבע כלשהו, לא משנה איזה, העיקר שיהיה אדום.
כמו-כן ובאותה ההזדמנות נזכיר לכם (כי ברור שלא תצליחו לזכור את הפרט הפשוט הזה) שבשבוע הבא לא יתקיים שיעור בספרייה ובמקומו (כמו שכתוב במערכת שחור על-גבי לבן) ישתתף בנכם בשיעור מוסיקה.
לשם-כך יש להביא תיקיית קרטון צבעונית בצבע כלשהו, לא משנה איזה, העיקר שיהיה ירוק. בתוך התיקייה יש לדאוג לשלושה שמרדפים (זה השקיות ניילון האלה שמתייקים בהם), טוש מחיק ומחברת חלקה.
אם כבר אנחנו כותבים פתק, נבקש גם להזכיר שיהונתן לא הצליח לעבוד היום בשיעור שפה, כי לצערנו הרב קניתם לו את חוברת "על קצה הלשון ג"" בעוד שברשימת הציוד היה כתוב "על קצה הלשון 3" – ואלו שתי תכניות שונות לחלוטין:
"על קצה הלשון ג"" עוסקת בלימוד השפה תוך רכישת מיומנויות אורייניות בדרכים חווייתיות ויצירתיות, בעוד שהתכנית הנבחרת על-ידינו – "על קצה הלשון 3" – עוסקת בלימוד השפה תוך רכישת מיומנויות אורייניות בדרכים יצירתיות וחווייתיות.
במענה לשאלתכם אוסיף ואומר שיהונתן מתקדם יפה בלימודיו ומשתלב היטב בחברת הילדים. לאור זאת חבל כל-כך שהוא אינו לוקח חלק פעיל בתכנית הבית-ספרית "התיוק האורייני" שהיא חלק ממערך יצירת אקלים בית-ספרי חדש: בתכנית זו לומדים הילדים את ההבדל בין תיקייה שקופה לבין אחותה החצי-שקופה, בין תיקיית פלסטיק לזו שעשויה קרטון, וכן הם מתנסים בהיכרות פעילה עם שמרדפים, קלסרים, מיון דפים ועוד.
עלי לציין בפניכם שתכנית זו היא שלב חדש בתכנית "שלומיאל חדש" של משרד החינוך:
מאחר שמדינת ישראל מצליחה להגיע באופן עקבי למקומות האחרונים במבחנים בינלאומיים, החלטנו להעסיק אותם בתיוק – לפחות ככה יצא מהם משהו.
לשם-כך נערכו השתלמויות ארציות ומחוזיות, השתלמויות בית-ספריות ונשכר יועץ מיוחד לענייני תיוק חינוכי. בעזרת היועץ הרכיבו המורות תכנית רב-שלבית, ספיראלית וכל-מערכתית, המשלבת מיומנויות תיוק בכל שכבת גיל ובכל מקצוע.
אנו שבים ומדגישים- הבאת הציוד היא חיונית:
בכל המחקרים נעשו עד כה עולה כי מתוך 45 דקות של שיעור, המורה מלמדת למעשה 20-15 דקות בלבד. "התיוק החינוכי" יביא לקיצור זמן השיעור עוד יותר שכן התלמידים יפנו למגירותיהם, יפטפטו, יוציאו את כל הדפים המעוכים, התיקיות והשמרדפים ויערכו חיפוש קדחתני אחרי התיקייה השקופה של שיעור אנגלית. (בנכם כמובן לא ייקח חלק בפעילות הזו, כי זוג תמהונים שכמותכם לא מצליח להבחין בפרטים המתבקשים).
בברכת שנה טובה
המורה
הכל נכון
הצרה היא שהמורים גם הם קורבנות של כל מיני חכמים שמביאים אופנות חדשות מארבעת כנפי תבל. כל דמות במשרד החינוך (אני לא מדבר על שרים) מרגישה שהיא חייבת להוכיח את עצמה עם רעיון מתקדם חדש, אחרת איך ידעו שהיא קיימת?
והמורים- כלי משחק בידי המנהלים שרוצים להראות את "היחידאיות" של בית ספרם כדי לצבור רייטינג וכדי שההורים יהיו מרוצים.
אבל הם לא מרוצים.
מרוב אוריינות שכחו שצריך גם ללמד.
שלך
גיורא
אכן כך גיורא – אני רואה את זה גם כאימא וגם כמי שמגיעה לבי"ס לא מעט לעבוד. כל המילים המנופחות והעיסוק בתפל – כמה חבל.
גדול. מצחיק למרות שעצוב.
נכון איציק – ותודה על המחמאה.
מ י כ ל הרסת אותי מצחוק.
ראיתי אתכם בשורת ההורים העומדים בתור בחנויות.ואחר כך פגשתי את בעל החנות בדרך לבנק.
תודה מירי.
אני פגשתי בדרך לבנק גם את כותבי התכניות, מעבירי ההשתלמויות, היוצעים וכמובן – איך אפשר בלי רשתות הציוד המשרדי!
אוי איך צחקתי. בקרוב גם האוריינות שלי תעמוד למבחן…
תודה לי – תתכונני…
מצחיק ושנון , אכן שלומיאליות חינוכית, השמה דגש על הטפל ולא על העיקר
תודה חנה יקרה.
אוי מיכל כמה נכון חשבתי שאני הבעיה שאינני מצליחה לעמוד בלחץ הזה… תודה רבה. כבר אני מעבירה הלאה לחבריי. אומי.
מוכר מידי:)
תודה אומי ואביטל -בסוף נקים קבוצת תמיכה – אחרי שהכנסתי את כל הדברים לתיקיית קרטון התברר שהיינו צריכים להדביק שקית בסוף המחברת עבור ה"תוצרים" – הרי בשביל זה התיקיה, לא?)
הכישרון שלך לסטירה, מיכל, ממש מרנין.
תודה רבה מוטי.
מיכל, כתוב בכשרון, אבל זהו צחוק מר מאוד, ואם היה מדובר בילד שלי לא הייתי מצליח לגייס את ההומור שבורכת בו.
אפילו בתי ספר פרטיים בארץ לא ממש מספקים את הסחורה המבוקשת. על הממלכתיים אין טעם להשחית אפילו סימן פיסוק.
אמיר,
אכן הקטע נכתב כסובלימציה לעצבים שחטפתי והחרון טרם נרגע. ואכן זהו בי"ס פרטי – אם כבר ההורים משלמים המון כסף אפשר גם לשלוח אותם להוציא עוד קצת על ציוד משרדי.