מיכל ב. עושה כביסה ועוד דברים
פגשתי את אכזבתי הישנה ברחוב. היא העמידה פנים שהיא לא רואה אותי.
בדרך כלל אני נעלבת ומתעלמת בחזרה. אבל הפעם נגשתי אליה
והיא נראתה מופתעת בכביכול –
עבר הרבה זמן, ומה נשמע ואיזה יופי להיפגש.
אני לא אוהבת נשים שנראות בדיוק אותו הדבר כמו שנראו לפני שנים –
האכזבה שלי נראית מצוין לגילה.
סיפרתי לה על עצמי-משפחה-עבודה. ידעתי שהיא לא מאמינה שזו אני וחושבת איך שהשתניתי.
היא סיפרה שהיא עדיין באותו מקצוע. יש שחיקה אבל טוב שיש אינטרנט ואפשר להתעדכן בפורום ולקבל רעיונות חדשים ולשמוע מעוד בעלי מקצוע, וברוך השם עבודה לא חסר.
ראיתי שהיא שואלת את עצמה מה קרה לנו.
איך בדיוק זה היה ולא היה לנו יותר מה לומר זו לזו.
האכזבה אמרה להתראות
ותשמרי על קשר
ואני שמחתי
שלא אני זו
שאומרת
את המשפט הזה.
קטע יפה, נוגע, אנושי וקולע. (אני בעד לעבור למדרכה השנייה אם אפשר, למי יש כוח לשיחות האלה).
תודה יעל. במציאות אני אלופת המדרכה השניה.
לא תאמיני אבל כתבתי על זה ספר שלם. אכזבה ישנה יכולה להטריד המון זמן ובדרך כלל היא נוהגת לפלוט משפטים נבובים מתוכן.
לקח לי זמן להשתחרר ולראות שהצד שלי היה הצד עם הציפיות הלא ראליות, גם סוג של התפכחות.
איפה הספר אביטל?
אצלי ובעוד מקומות. קשרים ותפילות יעזרו.
יפה ומבטא הרגשות ידועות.
הכי גרוע לפגוש אחרי שנים מישהו ולהיווכח שהוא לא השתנה.
תודה. צריך להוציא את הלא-משתנים מחוץ לחוק.
קטע מדליק.
באמת מאכזב לפגוש את האכזבות האלה. ממליצה בחום על מעבר למדרכה ממול.
תודה שירי. אין כמו המדרכה ממול!
אני בקיצוניות עוברת למדרכות ממול בגלל מכרים רחוקים. פשוט אין לי כוח ל-SMALL TALK
זה תמיד נראה שאת צריכה למכור להם משהו כדי להוכיח שטוב לך. והם תמיד ינסו להראות שלהם יותר טוב.
יש כאן הזדהות כזו רחבה, שאפשר להבין שהאכזבה אכן אף פעם לא מאכזבת!
(-;
חייכתי. כמה מאכזב להתאכזב מאכזבה.
מיכל,
אהבתי מאוד,
קטע סיפורי ביותר, מעורר הזדהות עם כולנו. (אצלי זה תמיד פרפרים אוטומאטית ותקווה שאני נראית טוב יחסית לאכזבתי)
למרות שהקטע סיפורי באופיו הוא ממצה ומשאיר מקום למחשבה אישית של כל אחד ואחת מאיתנו על האכזבות בצד השני של המדרכה
תודה גלית. סיכמת יופי את התחושה.
אני, מיכל, תרגמתי את "אכזבתי הישנה" לאני אחר של הדוברת, וזה הסתדר לי נהדר.
את צודקת מאוד. כמה מאכזב לגלות שאנחנו האכזבה של עצמנו.
גדול, השם תואר שנתת לקטע.
, גם אני פגשתי השבוע את ההאכזבה שלי והתלבטתי האם לעבור את הכביש לומר שלום להיתעכן…
לא עברתי…
לא שמעתי אותה אומרת…
תשמרי על עצמך.
להתראות טובה
הקטע הזה נכתב מזמן וכל הזמן לא העליתי אותו כי אמרתי אולי זאת רק אני שמתנהגת ככה , כמו ילדה קטנה. ופתאום הפתעה נעימה – אני ממש לא לבד. איזה כיף של גילוי.
מקסים וכל כך אנושי.לפעמים האכזבות שלנו הן השתקפות של אכזבות אחרות. האומץ שלך להתבונן מקרוב מנטרל אותן מכוחן.
בדיוק מיכל, תיארת את הפגישה בדיוק. ואיך זה שיש אנשים שעושים לך את זה ויש שלא וזה לא תלוי רק במה עשו וכו"….
תודה מירי יקירתי. בעיני לאכזבה עדין יש כוח מיוחד.
ותודה למגיב האלמוני גם.
מיכל, זה מוכר וכתוב במדויק.
אני פגשתי את העלבון הישן שלי לא מזמן. מה עושים עם זה???
תודה לאלמוני/ת.
עלבון ישן זה משהו שמפליא שמתעורר ובוער שוב – כמו הר געש כבוי כביכול.
אני מקוה שהעולב מרגיש עוד יותר לא בנוח ובדמיון תמיד אפשר להשתעשע בפנטזיות של נקמה בוערת. לפחות שם.
נהדר, אני לא הייתי מתנהגת בכזו גדלות נפש
תודה. גם אני לא – זה רק בכתב שאני כזאת נהדרת. ככה אני בורחת ומהר.
כבר מהשם של הפוסט ידעתי שאוהב את מה שכתוב שם. הפלאת לתאר מצב מוכר ולא חביב.
תודה רבה עדנה.
יש כאלה שנראות הרבה יותר טוב מאשר לפני שנים !! (גם גברים)
אותי הקטע הזה לא מרגיז, נהפוכו,
יפה לעיניים לראות יופי.
עם הקטעים האישיותיים יותר הזדהיתי,
כל ה"מה שהיה פעם" ומה שאת רואה מולך היום בפגישה.
תחי המיזנתרופיה !
תחי המדרכה השנייה !
הלל למשקפי השמש ולעיתון ידיעות פרוש לכל רוחבו.
נראות יותר יפה????? וזה לא מפריע לך????
רונית – את קדושת הבלוגיה!
אני שמחה לגלות שיש אחיות ואחים למיזונטרופיה. מיזנטרופיה זה הכי אחי.
לא קדושה,
רק שמחה להיווכח שיש אנשים שמאושר להם
והם נראים טוב יותר מפעם,
כל ה LATE BLOOMERS, שאני בניהם,
שולתתתתים.
ענייני אופי קלוקל יותר מרגיזים אותי.
ויש לי גם די רתיעה בכלל מאנשים,
בעיקר לא מוכרים,
אז מי צריך את הצרות האלה??
הי מיכל, אם לא את אמרת את ה"תשמרי על קשר" אני מקוה שהאכזבה בסופו של דבר היא שהתאכזבה.
אנושי ומוכר. אכזבות ישנות ששבים ופוגשים בהן, מאכזבות שוב ושוב, ללא הרף.
נכון. תמיד ישת קוה שאולי בכל זאת, אבל לא.
נראה לי שאכזבות מקצועיות תמיד תאכזבנה. אני מקוה שלמרות זאת אתה צודק.
סיפור יפה ומרגש מאוד. זה היה כאילו שאני עומדת מן הצד ומביטה בשניכן מדברות זו לזו.
תודה יעל חביבתי.