בננות - בלוגים / / שיר אהבה א'ו-ב' – עוד פוסטים ישנים שחוזרים
מיכל ב.
  • מיכל ברגמן

    בת 38. גרה במודיעין. בת יחידה בבית של שלושה בנים  ובעל. למדתי היסטוריה, תולדות האומנות וחינוך יהודי. מאיירת, מכבסת, עובדת, מקנחת אפים, מומחית בהכנת פתיתים, שובתת בכל שבת, משתדלת לשמור מצוות, נפרדת מהאורתודוכסיה לאט אך לא בצער, רצה לצייר בין לבין. http://www.bananot.co.il/articles/1220 http://ein-hod.israel.net/guest/bergman/index.html

שיר אהבה א'ו-ב' – עוד פוסטים ישנים שחוזרים

 
 
 

שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 13:31:36
הקדמה חשובה (לי)
אני לא מדייקת בכלום. הכול כמעט ובערך וכבר התרגלתי.
אבל כשזה מגיע למילים חייב להיות דיוק.
אם לא אדייק בצבע – אשים עוד שיכבה
וכבר יהיה פתרון
ולפעמים יותר מעניין מהמקורי.
מילים חייבות להיות מדויקות.
אם הלכתי בַּשקט ובבטני ירח
זה לא כמו
היא פסעה לאיטה  בְּשקט, הרוח בצמרותיה
ובבטנה חשה את מגעה העדין של הלבנה.
במילים
קשה לי שאני לא מדייקת.
ולכן אני מבקשת מכם
לפוסט הבא (שיר אהבה ב")
לקרוא ולהעיר הערות
מדויקות והערות בכלל.
לא נעים
אני יודעת.
אז תבחרו לכם שם דמיוני
ותעירו בדיוק
את מה שרציתם.
וזה בדיוק רב מה שאני מבקשת:
הערות אמיתיות
יתקבלו בעילום שם.
ודייק.

הגיבו  חזרהלבלוג

שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 14:28
היי, כמובן שאגיב, את מעלה בעיה אמיתית, מוזר אך ילדים הם המדייקיםהכי גדולים, הורס אותי שילד מתקן לי טעות… ועל פי רוב צודק.
מה שאני יכולהלספר לך שבזמן האחרון גיליתי, שיש תחושת בטן ויש תחושת ראש, ושמתי לב, שתחושות הבטןשלי, הם יותר "הרגילות" ודוקא תחושות הראש יותר מדויקות, לכן אני כמו ציידת מנסהללכוד את תחושת הראש, היא הרבה יותר ממוקדת לי.
ושוב מאוד מוצא חן בעיני הבעיהשאת מעלה
הפיתרון בידיך, מי יגיד לך?
שבת שלום טובה גרטנר.

הגיבולטובה גרטנר
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 14:40
מיכל ברגמן
תודה טובה – אולי הטעות שלי שאני מנסה דווקא להרגיש את המילים במקוםלהעביר אותן רק דרך הראש? אחשוב על זה.זה ציד בכל מקרה.
הילדים הם גם ממציאימילים נהדרים!

ויקיר- בטלפון? אוי איזה בישנית אני. כ"כ לא מתאים לי המדיוםהזה.


הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 23:46
יקיר
אז במייל פרטי

הגיבוליקיר
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 14:34
יקיר
מיכל היקרה, קשה לי להגיב הערות טקסטואליות בבלוגים, רק בטלפון

הגיבוליקיר
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 15:15
לבנה
מיכל, הדיוק יגיע עם השנים, עם היצר והיצירה, עם הזמן ועם הבלות, קשהלהאמין שתצליחי להאיץ את התהליך, יום אחד זה מופיע – הדיוק, יורד אליך משום כלום, וזה ישנו, וזה שלך; אז לקרוא, כך מעשירים את הדיוק, לכתוב ולתקן, למחוק, לוותרולוותר…ואת צעירה, והעולם לרגלייך.

הגיבוללבנה
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 15:31
הרש
מיכל
אני מאמינה באתגרים ומברכת אותך על ההחלטה האמיצה
מקווהשהמגיבים ינהגו בך בעדינות מחד ובהחלטיות מאידך. תגובות של כמה אנשים ייצרו אצלךאני מקווה את התשובה הנכונה. את עושה לך נדמה לי סדנת כתיבה . וכן אני חושבת שצריךביקורת. ולא צריך לפחד אבל צריך לדעת מה לקבל וזה לא פשוט. לפעמים תשובה נראית כךלאחד שכתב אותה ואחרת לזה שקיבל אותה.
יקיר מציע לך מתנה. במקומך הייתי מקבלתאותה. הוא מנחה קבוצות כתיבה ומרגיש שקשה לו להגיב פה. מכיון שאני חושבת שהוא מןהמומחים,אל תשכחי בבקשה שלא כל אחד מומחה אבל כל אחד מגיב-אני למשל, אולי כדאי לךלקבל ממנו מה שהוא יכול.
בניסוי דומה שודאי הבחנת בו שעשיתי בנושא הלויתן עבודהושיר. למדתי המון גם על מנגנון התגובות שלי,שהוא למרות הכל רגיש להחריד. בסופו שלדבר משהבנתי שהוריאציה החדשה לא טובה
גם כתוצאה מדיבור פנים מול פנים עם אנשיםשאני מעריכה את דעתם,הורדתי לגמרי את הפוסט. הבנתי שעם המילים עוד ארוכה הדרך לפני. ייתכן שמעט אנשים מסוגלים באמת לקבל ביקורת.וגם למשוררים הטובים יש לפעמים שירים לאמשהו. נחמה קטנה. בהצלחה. מירי

הגיבולהרש
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 15:36
מירי פליישר
אוף נשארה החתימה מתגובה שלי למישהי שכיסחה אותי בגסות.היא קראה לדברילהג הרש ואני חתמתי בתשובתי – הרש. מירי

הגיבולמירי פליישר
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 15:45
גלי-דנה זינגר ונקודא זינגר
שלום, מיכל!
דרישתך מובנת כל כך, אך אין דרך לענות עליה, כי את רמתהדיוק של השיר רק הכותב קובע והקורא – יש לא רק שתי האופציוות: להתחבר לניקרא או לאלהתחבר. וזה על דעת שנינו.

הגיבולגלי-דנה זינגר ונקודא זינגר
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 15:51
מיכל ברגמן
תודה לכולכם – התרגשתי.
תודה שוב יקיר- אני עודאראה

מירי יקירתי – תודות לך על דברייך ועל הפוסט הלוויתני ששימש לי כאןהשראה.
אני למדתי רבות על יצירתך דרך המילים והתעודדתי שעדיין נותר בי צד לאלווייתני למרות העייפות והילדים.

נכון שבסופו של דבר אדם צריך להרגיש בנוחעם מילותיו שלו, אבל מבטים של אחרים יכולים להביא לכל מיני
ולבנה – אין ספקשהגיל הוא דבר להתברך בו (להוציא את הצלוליטיס שאמנם הרווחתי ביושר אבל בכל זאת)


הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 16:51
איציק אביב
אכן דיוק בכתיבה יצירתית הוא תהליך
שמתקדמים אתו ואליו עםהכתיבה.
ואעשה מה שביקשת.

הגיבולאיציק אביב
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 18:07
לאה ברץ
לא בכדי דוד אבידן אומר "לדייק במילים עד כדי כאב".

אני כלכך מבינה אותך. אני כל כך איתך. בפרט באתר הזה שהוא מלא כרישים.

ממעט הידעשיש לי אשמח לעזור. ואעשה זאת בעדינות ובאהבה


הגיבוללאה ברץ
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
26/10/2007 21:07
גולדה לנצח
וידויה (האחרון) של הגולדי, עכשיו אצלה בבלוג – המסכה יורדת – אלתחמיצו!

הגיבולגולדה לנצח
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
27/10/2007 13:16
יעל ישראל
את יש לך ביצים, מיכלי. עוד לבקש ביקורת. אימאל"ה!.

הגיבוליעל ישראל
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
27/10/2007 14:00
רונן
הדיוק חשוב מאוד בשירה. כמו שאמר אבידן "לדייק במלים עד כדי הכאבה/ להכאיב אפילו לדיוק עצמו".

אני מברך אותך על הנכונות לקב ביקורת, גם קשה, אםהיא מדויקת, ואשמח לתת לך את כל שביכולתי גדי לדייק את השיר שלך כמה שיותר.
אגב, אני אשמח לתגובות מסוג זה גם על שירים שלי שמתפרסמים כאן


הגיבולרונן
 
שיר אהבה א" או הקדמה לקראת
27/10/2007 19:36
מיכל ברגמן
תודה – אתם בסדר אתם.
הבקשה שלי באה דווקא מתוך תחושת המשפחתיותשנוצרה כאן שהיא כיף גדול ובכל זאת – השאלה האם התגובה מנומסת או יותר מכך והאםאחרים חשים את אי הדיוק כמוני – היא חשובה לי.
אהבתי את הציטוט מאבידן.
טובבגלל זה הוא היה אבידן.

וליקיר- תודות רבות מראש. אשלח במייל.


הגיבולמיכל ברגמן
 
© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן
 

 


שיר אהבה ב"
27/10/2007 21:32:57
 
 
באחד הימים, כשיחסי עם הכביסה הגיעו לשפל חדש, 
התחלתי את האיור שנמצא כאן. 
התעלמתי מכל מה שיש עוד לעשות בבית ובעולם 
ואפילו מכל הציורים שאני צריכה לסיים את ציורם. 
מדי פעם הוספתי עוד קצת, 
כמו חוברת ציורים של ילדים שצריך לצבוע בה.
אחר כך באו המילים.
ובסוף הכותרת. 
את האמת וכל האמת.
עילום שם יתקבל בברכה –
כמו נשף מסיכות בסלון הספרותי שלנו.
מי מסתתר מאחורי מילים של נוצות ומי בא עם גלימת תוכחה שחורה?
תודות מראש לכולכם.
 
שיר אהבה
מתי אתה חוזר
הילד בחוג אומנות לחימה
ואני בבית
עולה על גדותיו מרוב
עצמו
תעשה להם אמבטיה
כבר מאוחר לנו
הם עייפים
ואני אתלה
עוד כביסה ועוד כביסה
ועוד
על חוט שערי
אל תשכח
לתת לו תרופה
ואני אלך
לזרוק שקית של זבל ועוד
שקית ועוד
לנקות את רשימת הקניות
שלבשתי
אכין חביתה סלט כריך
תכין כריך חביתה סלט
בבטן כביסה נושמת
אמא אמא אמא אמא
מכונת הכביסה שרה
אמא הוא לקח לי
אחת שתיים
שלוש
על שפת הנחל עומדת
אחת שתיים
אוניה אוניה עם
גלים כשל

 
 

הגיבו  חזרהלבלוג

שיר אהבה ב"
27/10/2007 21:38
אומי
הציור מזהים! גם השיר אהבתי מאד, רק לא הבנתי את השורה ההאחרונה אםאפשר לןמר? (סליחה) אומי.

הגיבולאומי
 
שיר אהבה ב"
27/10/2007 21:54
איציק אביב
הציור מקסים, השיר אכן מבטא את עבודת הפרך עם הילדים. לגבי השורותהאחרונות זה נראה כאילו כבר האמא נרדמת מעייפות מלשיר להם שירי ילדים וכאלו, ונקטעות לה השורות, כך קרה גם
לי במצבים דומים וזה מבלי שהתעסקתי אני בכביסה.
רק שם השיר לא נראה לי מתאים לתוכנו.

הגיבולאיציק אביב
 
שיר אהבה ב"
27/10/2007 22:02
השיר לא בשל
יש לשייף אותו עוד

הגיבולתגובה זו
 
שיר אהבה ב"
27/10/2007 22:40
רונית בר-לביא

הציור מקסים בעיניי.

את השיר קצת פחות אהבתי.
הוא מעבירטוב את תחושת העייפות
וכל העבודה עם הילדים והבית ובנהזוג,
אבל מבחינת משקליםו"מוזיקליות"
עיצורית או של הברות פחות אהבתי.

אהבתי את הכנסת שיריהילדים לשיר,
ועוד כמה חומרים שבו, אבל הכל יחד קצת "מבולגן". לטעמי. אך ורקלטעמי.

וקראתי את בקשתך בחלק א" המקדים ליצירה.

אני באמת לא חושבתשיש שיר נכון ושיר לא נכון.


הגיבולרונית בר-לביא
 
שיר אהבה ב"
27/10/2007 23:15
רוני ג
מעולה. הטקסט והציור כאחד.
זה הציור שלך שהכי אהבתי עד כה, by far.

הגיבולרוני ג
 
שיר אהבה ב"
27/10/2007 23:19
רוני ג
רק עכשיו קראתי את ההקדמה א" שלך.
ורציתי להגיד שה"ודייק" שאתמחפשת לא יימצא אצלי או אצל מישהו אחר. אם זה מדויק, רק את יודעת. אם זה מזייף, יכול כל העולם לעמוד ולהלל אותך וזה לא יעבוד.
לפעמים כששואלים בחוץ זה מרוב פחדממה תהיה התשובה שבפנים.

הגיבולרוני ג
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 09:01
חנוך גיסר
מייצג נאמנה את העייפות
מ"תשלום מחירים נצחי".

בשלב מסוייםהציור כבר לא יספיק
כדי לכבות את אש התסכול,
ויידרש מאמץ מסוגאחר.

בהצלחה!


הגיבולחנוך גיסר
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 09:08
מרדכי גלדמן
היי. הציור יפה מאוד. בשיר חומרים טובים – היומיומי ביותר – אבל משהולא הדוק די הצורך. נחוצה איזו מוסיקה
מארגנת.

הגיבולמרדכי גלדמן
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 09:26
אליענה
הציור יפהפה. מאד מצא חן בעיני.
השיר העציב אותי וגרם לי להרגישאותך (או לפחותנדמה לי ככה..) אבל נראהלי שהוא עדיין זקוק למשהו…איזה סוג שלצפיפות שחסרה בו.. הוא הרגיש לי קצת מפוזר מדי, לא מספיק דחוס.

הגיבולאליענה
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 10:09
יעל ישראל
גם אני חושבת שהציור נפלא ממש.

לגבי השיר, לא ממש ידעתי מההבעיה שלי איתו. ואז קראתי מה מוטי ואליענה אמרו, ואני חושב שהם צודקים. חומריםמצויינים, אוהבת את המילים העייפות והרוטיניות שבחרת. זקוק להידוק או שיוף. משהושייתן לאימהות הרוטינית איזו קדושה.


הגיבוליעל ישראל
 
תודה
28/10/2007 14:03
מיכל ברגמן
תודה לכולכם על ההתייחסות הכנה.

אני שמחה בעיקר על השיקוף שלדבר-מה שהפריע גם לי והנה אמרתם זאת טוב ממני – המיקצב והיעדר דחיסות מספקת.
ישלי קושי בכתיבת קומפוזיציה לא מאורגנת שבכל זאת שומרת על קצב (מה שהולך כמעט בליבעיה באיור).

ולאומי – "אניה אניה עם גלים כשל יונה" – זהו שיר ילדים עבריקלאסי.
בחרתי לעצור במילה "כשל" בשל כפל המשמעות שלה בעברית.

ולאיציקאם ישנה אהבה בעולם שלי, שם היא נמצאת. אם מצליחים לשמור עליה למרות הבכיסות אז ישאהבה בעולם. לפחות כך אני רואה זאת.

תודות רבות שוב לכולכם.


הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 14:40
יקיר
וואו! איזה שיר מרגש, והציור חלומי..

הגיבוליקיר
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 15:15
מירי פליישר
מיכל
יש הרבה תשוקה ודחיסות ואנרגיה ולחץ בציור
השיר הרבה פחותמכל זה
מרוב אנרגיה הגדלת את הציור למימדים לא כל כך נוחים לצפייה בבת אחת , אולי כמו מה שהוא מבטא.
השיר בדרך
הציור כבר שם

הגיבולמירי פליישר
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 15:18
מיכל ברגמן
תודה יקיר!!!

מירי – יש לי יחסים בעיתיים עם במתכנת שלהבננות.
לא מצליחה לתקן את הגודל למרות כל הנסיונות.
זה שקיבלתי הודעה עלהודעתך זה סימן שיש יד מכוונת לעולם, אם לא לעולם התכנות.
אהבתי את תגובתךאנרגיה דחוסה ודחיסות אנרגטית – אלו אכן התבלינים שיש להויסף.
תודה!


הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 19:45
מירי פליישר
מיכל זה לא התכנות
כשאת מסדרת תמונה נניח דרך הפוטושופ או כל עורך / מעבד תמונה, את יכולה לקבוע את הגודל.
אני קובעת את המקסימום על 25 ס"מ או 20ס"מ הצד הארוך יותר והשני בפרופורציה.
הצג נותן לעבודות אור מיוחד לכן אני אוהבתלראות אמנות על המוניטור.
מאידך כאמור אם מדברים במושגים אמנותיים הקושי לראותאת התמונה הכללית משרת היטב את הנושא.מי כמוני יודעת.

הגיבולמירי פליישר
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 20:57
מיכל ברגמן
תאמיני לי מירי שנפלאות דרכי הבלוג הזה – הכל ניסיתי. ולהקטין ולהגדילזה חלק מהעניין היומיומי של אומנות כך שלא ברור לי מה קורה פה ולמה שום שינוי לאמצליח להישמר.
אני שוקלת להעלות מנחה למתכנת. וופלות בניחוח קטורת נראה מתאים?

הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 21:34
מירי פליישר
למה מתכנת עלום ולא שירלי האלופה?
היא הנחתה אותי צעד צעד

הגיבולמירי פליישר
 
שיר אהבה ב"
28/10/2007 22:31
מיכל ברגמן
כי הוא לא מקבל שום שינוי – לא רק כזה שקשור לתמונות – לא להזיז מילה, לא להוסיף קישור, כלום.

הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה ב"
30/10/2007 09:59
רונן א. קידר
אני לא יכול להגיד הרבה על הציור, אבל בהחלט היה בו משהו שנגעבי.
על השיר אני יכול להגיד, ומכיוון שביקשת לדייק, אנסה. נראה לי שיש בשיררעיונות טובים (ובעיקר רעיון בסיסי טוב) אבל הוא טיפה חוזר על עצמו בלי יותר מדיהתפתחות – אני מדבר על החלק האמצעי, כי הסוף בעיני נהדר, עם ה"אחת שתיים שלוש" הנקטע, כאילו הכל מתנקז באחת.
השורה האחרונה קטועה בצורה מבלבלת, ומחלישה אתהשיר – אם רצית קטיעה בגלל שהדוברת נרדמה, עדיף לקטוע במילה פשוטה יותר ואולילהוסיף מקף.
יש משהו מציק (לקורא) בכתיבה הזו של "מילה בשורה", זה נותן דגש רבמדי למלים מסוימות, וכשזה חוזר על עצמו יוצר גם מונוטוניות שגורמת לאמצע של השירלהיות טיפה מפוספס בעיני. אני הייתי מקצר מה שלא חיוני, מנסה לחשוב מה יוצר אתהסיטואציה ומה רק חוזר על מה שכבר קרה.
אהבתי את התיאור "עולה על גדותיו מרובעצמו", והייתי מחפש לפתח אותו (האם מדובר על הבית או על הנמען בשיר או עלשניהם?).
זהו, עכשיו אני מרגיש קצת אכזרי, אבל זה מה שביקשת, לא?

הגיבולרונן א. קידר
 
לרונן
30/10/2007 13:37
מיכל ברגמן
אכזרי? חלילה. ענייני מאוד .
אני חושבת שעלית כאן על משהו נכוןודייקת מאוד. אקרא כמה פעמים כדי לתפוס את מה שמדבר אלי בתגובתך. תודה רבה.

הגיבולמיכל ברגמן
 
שיר אהבה ב"
01/11/2007 01:22
אלירז
הי מיכל,
מקסים, נפלא.
האיור אפילו טוב יותר בגודל הזה, עם כלהפרטים הקטנים.
והשיר – פוגע בול. במיוחד הכותרת (למרות שאני חייבת להודות שאצלילפחות, בשניה שהמחשבה "מתי אתה חוזר" מבזיקה, לא תמיד היא כרוכה באהבה כל כך גדולהולכן ראיתי את הכותרת באור אירוני וכל כך אהבתי).
אגב, הגעתי לכאן דרךרוני.
לילה טוב

הגיבולאלירז
 
שיר אהבה ב"
01/11/2007 02:06
מיכל ברגמן
שתהיה רוני בריאה. שוב תודה.
אכן אירוני וגם לא בבת אחת.

הגיבולמיכל ברגמן
 
© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן
 


var banid=910;var textid=352;var sitename="bananot";var pid=205;
 

 


האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
29/10/2007 22:28:34
 
 

הגיבו  חזרהלבלוג

האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
29/10/2007 22:38
אומי
מדהים ומקסים. הייתי קונה אותה אם ראיתי אותה למכירה. O.

הגיבולאומי
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
29/10/2007 22:41
רוני גלבפיש
גם אני.
מוכרת?
נוסף על התשלום, אני אעשה לובי למען השינוייםשלך במסמך אורחות חיים!

הגיבולרוני גלבפיש
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
29/10/2007 23:17
מירי פליישר
במי ספייס אנשים שמורידים תמונה מהאינטרנט משלמים. אני חושבת שאדפיסלי אם לא איכפת לך כדי להתבונן בדחיסות האנרגטיה או האנרגיה הדחוסה שלך(ציטוט מעצמיעלייך).בתמורה אם מתחשק לך את מוזמנת להדפיס אם בא לך יצירה שלי

הגיבולמירי פליישר
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 00:24
חגית
מצויין, שווה אלף מילים

הגיבולחגית
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 00:24
חגית
תפסיקי לעשות כביסה, יש לך כישרון

הגיבולחגית
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 08:30
מיכל ברגמן
תודה לכן.
זה לא למכירה. הו לא.
אבל זה בהחלט לרשות כל מישרוצה להדפיס – רצוי להדפיס מהפוסט הקודם בגלל הגודל.

תודה מירי. יום אחד גםאקנה לי כלי שלך. כשלא אחשוש שידיים קטנטנות יחשבו שזה טנק מצוין לחייליםשלהם.

בינתיים באמת אדפיס לי כלי לאיחסון מחשבות. תודה.

חגית – אניגם מכבסת צבעים. שמה מכחול צבוע במים וזאת הכביסה שיוצאת. תודה.


הגיבולמיכל ברגמן
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 09:30
מירי פליישר
הדפסתי
עכשיו צריך לצייר את זה או ציורים אחרים על קיר גדול
כמוהגרניקה

הגיבולמירי פליישר
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 09:34
מיכל ברגמן
וואלה! קיר גדול זה באמת רעיון.

הגיבולמיכל ברגמן
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 09:35
יעל ישראל
גם אני הייתי קונה אותו. לדעתי את מוכרחה לצייר מקצועי, למכור וכו".

הגיבוליעל ישראל
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 09:36
יעל ישראל
ואגב, את חייבת לפנות להוצאות ולהציע את שירותייך כמאיירת ספרי ילדים. פשןט יש לך את זה. הרבה זמן לאט ראיתי איור כל כך ייחודי ומלא חיים. אם אני אכתובפעם ספר ילדים, כפי שתמיד אני רוצה ועדיין לא יצא, אני שוכרת אותך. 🙂

הגיבוליעל ישראל
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 13:39
מיכל ברגמן
יואו יעלי תודות רבות. שבי לכתוב ואני כבר באה לצייר.
יש לי כ"כמישורי קיום שאני לא רואה כרגע את האיור נכנס מלבד לתערוכות של אגודת המאייריםוכאלה. אולי זה תירוץ? אולי.
פעם ניסיתי והתגובות היו מאוד קרירות. כל פעם ישאופנה בעניינים האלה. אקח לתשומת לבי. תודה!


הגיבולמיכל ברגמן
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 16:48
מירי פליישר
אם את בצומת דרכים אני הייתי לוקחת את הדרך לציור ולא לאיור. העומקמאחורי ציור שכזה הוא מצבה,חייה של אשה ואם . משהו לספר, משהו לזעוק

הגיבולמירי פליישר
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 19:36
מיכל ברגמן
תודה מירי אבל זה נראה לי עניין סמנטי – כמו השאלה (חסרת המשמעותבעיני) האם קרמיקה אומנותית היא גם שימושית. לפעמים לא ולפעמים כן.
כך גםבעניין איור-ציור.
העיקר שזה מדבר אלייך, הכותרת פחות חשובה.

הגיבולמיכל ברגמן
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 20:43
מירי פליישר
כשאת מציירת מה בראש של זה בעיני ציור
כשאת מתאימה ציור לטכסט זהבעיני איור ולא לא מדובר על איכות מדובר על כפיפות
כלי קרמיקה שימושי יפה ביותרהוא אמנות אבל עדיין כפיף לשימושו של קונה אחר פוטנציאלי חוץ מיוצרו.
אני לא נגדאיור אני בעד קיר וציורים עם טכסטים אולי אבל רק שלך.


הגיבולמירי פליישר
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
30/10/2007 20:51
מיכל ברגמן
מעניין מה שאת אומרת.
ולמה רק טקסטים שלי? מה רע באחרים?

הגיבולמיכל ברגמן
 
האיור מהפוסט הקדם בגודל נורמאלי
31/10/2007 01:34
מירי פליישר
כי את הקליינט.
אבל תעזבי אם בא לך ליצור בתאום עם עוד מישהו , תלכי על זה.

הגיבולמירי פליישר
 
© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן
 


var banid=910;var textid=352;var sitename="bananot";var pid=205;
 

 
 
 
 
 
 


var banid=910;var textid=352;var sitename="bananot";var pid=205;
 

 
 

2 תגובות

  1. מיכל, תודה על האיזכור. (זה מה שאת עושה – מאזכרת). שבת שלום.

  2. איזה יופי של ציור.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן