|
שיר אהבה ב"
27/10/2007 21:32:57
באחד הימים, כשיחסי עם הכביסה הגיעו לשפל חדש,
התחלתי את האיור שנמצא כאן.
התעלמתי מכל מה שיש עוד לעשות בבית ובעולם
ואפילו מכל הציורים שאני צריכה לסיים את ציורם.
מדי פעם הוספתי עוד קצת,
כמו חוברת ציורים של ילדים שצריך לצבוע בה.
אחר כך באו המילים.
ובסוף הכותרת.
את האמת וכל האמת.
עילום שם יתקבל בברכה –
כמו נשף מסיכות בסלון הספרותי שלנו.
מי מסתתר מאחורי מילים של נוצות ומי בא עם גלימת תוכחה שחורה?
תודות מראש לכולכם.
שיר אהבה
מתי אתה חוזר
הילד בחוג אומנות לחימה
ואני בבית
עולה על גדותיו מרוב
עצמו
תעשה להם אמבטיה
כבר מאוחר לנו
הם עייפים
ואני אתלה
עוד כביסה ועוד כביסה
ועוד
על חוט שערי
אל תשכח
לתת לו תרופה
ואני אלך
לזרוק שקית של זבל ועוד
שקית ועוד
לנקות את רשימת הקניות
שלבשתי
אכין חביתה סלט כריך
תכין כריך חביתה סלט
בבטן כביסה נושמת
אמא אמא אמא אמא
מכונת הכביסה שרה
אמא הוא לקח לי
אחת שתיים
שלוש
על שפת הנחל עומדת
אחת שתיים
אוניה אוניה עם
גלים כשל
|
שיר אהבה ב"
|
27/10/2007 21:38
|
אומי
|
הציור מזהים! גם השיר אהבתי מאד, רק לא הבנתי את השורה ההאחרונה אםאפשר לןמר? (סליחה) אומי.
|
הגיבולאומי
|
|
שיר אהבה ב"
|
27/10/2007 21:54
|
איציק אביב
|
הציור מקסים, השיר אכן מבטא את עבודת הפרך עם הילדים. לגבי השורותהאחרונות זה נראה כאילו כבר האמא נרדמת מעייפות מלשיר להם שירי ילדים וכאלו, ונקטעות לה השורות, כך קרה גם
לי במצבים דומים וזה מבלי שהתעסקתי אני בכביסה.
רק שם השיר לא נראה לי מתאים לתוכנו.
|
הגיבולאיציק אביב
|
|
שיר אהבה ב"
|
27/10/2007 22:02
|
השיר לא בשל
יש לשייף אותו עוד
|
הגיבולתגובה זו
|
|
שיר אהבה ב"
|
27/10/2007 22:40
|
רונית בר-לביא
|
הציור מקסים בעיניי.
את השיר קצת פחות אהבתי.
הוא מעבירטוב את תחושת העייפות
וכל העבודה עם הילדים והבית ובנהזוג,
אבל מבחינת משקליםו"מוזיקליות"
עיצורית או של הברות פחות אהבתי.
אהבתי את הכנסת שיריהילדים לשיר,
ועוד כמה חומרים שבו, אבל הכל יחד קצת "מבולגן". לטעמי. אך ורקלטעמי.
וקראתי את בקשתך בחלק א" המקדים ליצירה.
אני באמת לא חושבתשיש שיר נכון ושיר לא נכון.
|
הגיבולרונית בר-לביא
|
|
שיר אהבה ב"
|
27/10/2007 23:15
|
רוני ג
|
מעולה. הטקסט והציור כאחד.
זה הציור שלך שהכי אהבתי עד כה, by far.
|
הגיבולרוני ג
|
|
שיר אהבה ב"
|
27/10/2007 23:19
|
רוני ג
|
רק עכשיו קראתי את ההקדמה א" שלך.
ורציתי להגיד שה"ודייק" שאתמחפשת לא יימצא אצלי או אצל מישהו אחר. אם זה מדויק, רק את יודעת. אם זה מזייף, יכול כל העולם לעמוד ולהלל אותך וזה לא יעבוד.
לפעמים כששואלים בחוץ זה מרוב פחדממה תהיה התשובה שבפנים.
|
הגיבולרוני ג
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 09:01
|
חנוך גיסר
|
מייצג נאמנה את העייפות
מ"תשלום מחירים נצחי".
בשלב מסוייםהציור כבר לא יספיק
כדי לכבות את אש התסכול,
ויידרש מאמץ מסוגאחר.
בהצלחה!
|
הגיבולחנוך גיסר
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 09:08
|
מרדכי גלדמן
|
היי. הציור יפה מאוד. בשיר חומרים טובים – היומיומי ביותר – אבל משהולא הדוק די הצורך. נחוצה איזו מוסיקה
מארגנת.
|
הגיבולמרדכי גלדמן
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 09:26
|
אליענה
|
הציור יפהפה. מאד מצא חן בעיני.
השיר העציב אותי וגרם לי להרגישאותך (או לפחותנדמה לי ככה..) אבל נראהלי שהוא עדיין זקוק למשהו…איזה סוג שלצפיפות שחסרה בו.. הוא הרגיש לי קצת מפוזר מדי, לא מספיק דחוס.
|
הגיבולאליענה
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 10:09
|
יעל ישראל
|
גם אני חושבת שהציור נפלא ממש.
לגבי השיר, לא ממש ידעתי מההבעיה שלי איתו. ואז קראתי מה מוטי ואליענה אמרו, ואני חושב שהם צודקים. חומריםמצויינים, אוהבת את המילים העייפות והרוטיניות שבחרת. זקוק להידוק או שיוף. משהושייתן לאימהות הרוטינית איזו קדושה.
|
הגיבוליעל ישראל
|
|
תודה
|
28/10/2007 14:03
|
מיכל ברגמן
|
תודה לכולכם על ההתייחסות הכנה.
אני שמחה בעיקר על השיקוף שלדבר-מה שהפריע גם לי והנה אמרתם זאת טוב ממני – המיקצב והיעדר דחיסות מספקת.
ישלי קושי בכתיבת קומפוזיציה לא מאורגנת שבכל זאת שומרת על קצב (מה שהולך כמעט בליבעיה באיור).
ולאומי – "אניה אניה עם גלים כשל יונה" – זהו שיר ילדים עבריקלאסי.
בחרתי לעצור במילה "כשל" בשל כפל המשמעות שלה בעברית.
ולאיציק – אם ישנה אהבה בעולם שלי, שם היא נמצאת. אם מצליחים לשמור עליה למרות הבכיסות אז ישאהבה בעולם. לפחות כך אני רואה זאת.
תודות רבות שוב לכולכם.
|
הגיבולמיכל ברגמן
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 14:40
|
יקיר
|
וואו! איזה שיר מרגש, והציור חלומי..
|
הגיבוליקיר
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 15:15
|
מירי פליישר
|
מיכל
יש הרבה תשוקה ודחיסות ואנרגיה ולחץ בציור
השיר הרבה פחותמכל זה
מרוב אנרגיה הגדלת את הציור למימדים לא כל כך נוחים לצפייה בבת אחת , אולי כמו מה שהוא מבטא.
השיר בדרך
הציור כבר שם
|
הגיבולמירי פליישר
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 15:18
|
מיכל ברגמן
|
תודה יקיר!!!
מירי – יש לי יחסים בעיתיים עם במתכנת שלהבננות.
לא מצליחה לתקן את הגודל למרות כל הנסיונות.
זה שקיבלתי הודעה עלהודעתך זה סימן שיש יד מכוונת לעולם, אם לא לעולם התכנות.
אהבתי את תגובתך – אנרגיה דחוסה ודחיסות אנרגטית – אלו אכן התבלינים שיש להויסף.
תודה!
|
הגיבולמיכל ברגמן
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 19:45
|
מירי פליישר
|
מיכל זה לא התכנות
כשאת מסדרת תמונה נניח דרך הפוטושופ או כל עורך / מעבד תמונה, את יכולה לקבוע את הגודל.
אני קובעת את המקסימום על 25 ס"מ או 20ס"מ הצד הארוך יותר והשני בפרופורציה.
הצג נותן לעבודות אור מיוחד לכן אני אוהבתלראות אמנות על המוניטור.
מאידך כאמור אם מדברים במושגים אמנותיים הקושי לראותאת התמונה הכללית משרת היטב את הנושא.מי כמוני יודעת.
|
הגיבולמירי פליישר
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 20:57
|
מיכל ברגמן
|
תאמיני לי מירי שנפלאות דרכי הבלוג הזה – הכל ניסיתי. ולהקטין ולהגדילזה חלק מהעניין היומיומי של אומנות כך שלא ברור לי מה קורה פה ולמה שום שינוי לאמצליח להישמר.
אני שוקלת להעלות מנחה למתכנת. וופלות בניחוח קטורת נראה מתאים?
|
הגיבולמיכל ברגמן
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 21:34
|
מירי פליישר
|
למה מתכנת עלום ולא שירלי האלופה?
היא הנחתה אותי צעד צעד
|
הגיבולמירי פליישר
|
|
שיר אהבה ב"
|
28/10/2007 22:31
|
מיכל ברגמן
|
כי הוא לא מקבל שום שינוי – לא רק כזה שקשור לתמונות – לא להזיז מילה, לא להוסיף קישור, כלום.
|
הגיבולמיכל ברגמן
|
|
שיר אהבה ב"
|
30/10/2007 09:59
|
רונן א. קידר
|
אני לא יכול להגיד הרבה על הציור, אבל בהחלט היה בו משהו שנגעבי.
על השיר אני יכול להגיד, ומכיוון שביקשת לדייק, אנסה. נראה לי שיש בשיררעיונות טובים (ובעיקר רעיון בסיסי טוב) אבל הוא טיפה חוזר על עצמו בלי יותר מדיהתפתחות – אני מדבר על החלק האמצעי, כי הסוף בעיני נהדר, עם ה"אחת שתיים שלוש" הנקטע, כאילו הכל מתנקז באחת.
השורה האחרונה קטועה בצורה מבלבלת, ומחלישה אתהשיר – אם רצית קטיעה בגלל שהדוברת נרדמה, עדיף לקטוע במילה פשוטה יותר ואולילהוסיף מקף.
יש משהו מציק (לקורא) בכתיבה הזו של "מילה בשורה", זה נותן דגש רבמדי למלים מסוימות, וכשזה חוזר על עצמו יוצר גם מונוטוניות שגורמת לאמצע של השירלהיות טיפה מפוספס בעיני. אני הייתי מקצר מה שלא חיוני, מנסה לחשוב מה יוצר אתהסיטואציה ומה רק חוזר על מה שכבר קרה.
אהבתי את התיאור "עולה על גדותיו מרובעצמו", והייתי מחפש לפתח אותו (האם מדובר על הבית או על הנמען בשיר או עלשניהם?).
זהו, עכשיו אני מרגיש קצת אכזרי, אבל זה מה שביקשת, לא?
|
הגיבולרונן א. קידר
|
|
לרונן
|
30/10/2007 13:37
|
מיכל ברגמן
|
אכזרי? חלילה. ענייני מאוד .
אני חושבת שעלית כאן על משהו נכוןודייקת מאוד. אקרא כמה פעמים כדי לתפוס את מה שמדבר אלי בתגובתך. תודה רבה.
|
הגיבולמיכל ברגמן
|
|
שיר אהבה ב"
|
01/11/2007 01:22
|
אלירז
|
הי מיכל,
מקסים, נפלא.
האיור אפילו טוב יותר בגודל הזה, עם כלהפרטים הקטנים.
והשיר – פוגע בול. במיוחד הכותרת (למרות שאני חייבת להודות שאצלילפחות, בשניה שהמחשבה "מתי אתה חוזר" מבזיקה, לא תמיד היא כרוכה באהבה כל כך גדולה – ולכן ראיתי את הכותרת באור אירוני וכל כך אהבתי).
אגב, הגעתי לכאן דרךרוני.
לילה טוב
|
הגיבולאלירז
|
|
שיר אהבה ב"
|
01/11/2007 02:06
|
מיכל ברגמן
|
שתהיה רוני בריאה. שוב תודה.
אכן אירוני וגם לא בבת אחת.
|
הגיבולמיכל ברגמן
|
|
|
|
|
מיכל, תודה על האיזכור. (זה מה שאת עושה – מאזכרת). שבת שלום.
איזה יופי של ציור.