בשבועות האחרונים נעלמתי מן האופק. התבודדתי באי, אי-שם, בתוך אחד מחלומותיי לנוח מאט. השלווה, כן, זה מה שחיפשתי, את הרוגע הזה הנפשית והפיזית על מנת למלא את הבטרייה מחדש. נעלמתי כדי להתבדל מכל רעש אנושי שאוזניי לא הצליחו לסבול עוד. כל דיבור אפילו החלש ביותר נהפך להד שזעזע את המוח, טלטל את גופי אנה ואנה. כן, זו בהחלט הסיבה שלא הייתי כאן כל כך הרבה זמן, שלא הגבתי כמעט לאף מאחד, שלא יצאתי מארבעת הקירות של מגוריי.
בשבועות האחרונים העולם הסתובב בלעדיי. לא חשתי ולו טיפת אשמה מניתוק זה, כי אני מתארת לעצמי שזה מה שקורה כשנוטלים כמות כל כך גדולה של כדורי הרגעה. להיות קשור במיטה מהבוקר וגם בלילה מבלי לשמוע את שירת הציפורים, מבלי לראות את הטבע, כי החלום שלי הוא החיים שלי ובינתיים יש בו רק את הכאבים והעייפות הכללית.
חזרתי מאצל האופק הרחוק, מאי שם, מאי בודד לזמן מה עד שאחזור לשם והפעם לנסות לחלום על ההחלמה.
בשבועות האחרונים הרגשתי לא טוב והייתי מאוד עסוקה בבדיקות וביקורי רופאים.
אני מבקשת את סליחתכם על הניתוק הזמני שהיה ושיהיה.
יעל בר שם
סולחים, מה זאת אומרת. ברור. והחלמה, רק החלמה מהירה!
האמת היא שחשבתי עליך לא מעט, ותהיתי מה קורה לך, ברוכה השבה, והעיקר שתבריאי, ולא לפחד כלל,
בלעדייך אין בננות, אז אין לך ברירה
אלא להיות בריאה.
גם אני דאגתי. מקווה שתתחזקי.
יעל, מצטער לשמוע. טוב שחזרת ואני מקווה שעכשיו את בדרך למעלה.
תרגישי בנוח עם עצמך, ותשמיעי קול מפעם לפעם.
יעל יקרה, אני מקווה שעכשיו קצת יותר טוב. התגעגעתי וטוב לראות אותך כאן עם המילים היפות שלך והכנות המופלאה המיוחדת שלך.
באמת דאגתי לך, היית מאד חסרה. גם אני נפלתי למשכב קל יחסית אליך וממקום משכבי ממש חשבתי עליך ועל מה שאת עוברת.
המון בריאות.
תודה רבה לכולכם/כן עד שאחזור לגמרי לעצמי אני מאוד אשתדל להיות נוכחת מידי פעם בבלוג.
תודה על התמיכה שלכם/כן, המילים היפות המועודדות ותודה יותר מכל על הידידות המופלאה שלכם/כן.
אין על מה לבקש סליחה. מאחלת לך שקט ושלווה ובריאות.
תודה רבה לי החמודה.
יעל יקרה, טוב לשמוע אותך. בדיוק עניתי לך בפוסט שלי. יעלי, את יכולה להעלם ולחזור בלי שום בעיה — אל תרגישי שבכלל "מודדים" אותך פה. תענוג כשאת באה, ואין בעיה כשאת לא. זה צריך להיות מקום שמוסיף לחיים, לא תובע ומעיק. מחבקת.
יעל המילים שלך כל כך מתוקות כדבש.
חבל לי להחמיץ כל כך הרבה פוסטים יפים שכותבים האומנים של הבלוג.
תודה על הכול
חיבוק גדול ממני בחזרה