בננות - בלוגים / / השאלון
החיים בצמד...
  • יעל בר שם

    ברוכים הבאים לתוך העולם הצנוע שלי נולדתי בשנת 1969 בעיר ליון בדרום צרפת קרוב-רחוק לרכס האלפים. בשנת1981 עלינו ארצה, הוריי, האחים שלי, אני והמלפורמציה הוסקולארית שלי. בין אישפוז לאישפוז בביתי החולים זכיתי להוציא תעודת בגרות, תעודת הנדסאית בנין, ואפילו לשרת את מלוא השנתיים בצבא. עבדתי כהנדסאית בנין בתוך הבוץ, הבטון והטיח במהלך עשר שנים עד שיום אחד נפרדנו בלחיצת יד חמה. הבעיה הרפואית שלי החריפה. סבלתי מכאבים קשים מנשוא.   זה כבר שלוש שנים שאני שוהה בפריז בתקווה למציאת פיתרון למחלה חשוך-מרפא שממנה אני סובלת מאז אני קטנה. הכתיבה היא כל חיי. בזכותה אני נושמת, מתקיימת וזאת מאז למדתי קרוא וכתוב. לפני חמש שנים הגשמתי חלום מתוק הוצאתי את הספר הראשון שלי ''''''''''''''''הקמיע'''''''''''''''' - שמספר בגוף שלישי על חלק לא קטן מחיי.  כיום אני ממשיכה לכתוב בקצב איטי יותר. בזכות ניסיון חיי אני מסייעת לאחרים כתרפיסטית, ומיכוון שקיבלתי חופשי-חודשי בכל בתי החולים של פריז אולי יום אחד אכתוב סיפור מעניין על כל הרופאים. נשואה טריה. מתגוררת בז'נבה בה נדבקתי בוירוס עופות המים ובשיט. את מרבית הזמן אני משוטטת בנמל לאכיל את הברבורים, הברווזים והשחפים. פעמים בחודש אני נוסעת לפריז לארבעה ימים כל פעם, לטפל בפצינטים שלי ולבדיקות רפואיות. מתגעגעת לארץ, למשפחתי, ולחבריי משכבר הימים. אך מכיוון שהחיים קצרים ועוברים מהר, אני לוקחת את כל מה שהם מעניקים לי בסבר פנים יפות ובאהבה.  yael rozen-bar shem

השאלון

 

השאלון

הספר הכי אהוב עלי: שירים של ז'אק פרוור

הסרט הכי אהוב עלי: הטוב, הרע והמכוער

מוזיקה מועדפת: קצבית

מזל: בתולה

מה מצחיק אותי: בדיחות

מה משעמם אותי: בטלנות

מה מכעיס אותי: שנאת-חינם

על מה אוותר בקלות: כדורגל

על מה לא אוותר בעולם: כתיבה

אוכל מועדף: עממי

משקה מועדף: קפה

מקום אהוב עלי: האגם של ג'נבה בשוויץ

חיה מועדפת: כלב

עם איזו אישיות בתולדות האנושות הייתי שמח להיפגש: תאודור הרצל

מה התכונה הכי טובה שלי: סבלנות

מה התכונה הכי רעה שלי: פחד להיכשל

מה לא יודעים עלי: שאני מתקשרת עם עולמות עליונים

אני מעבירה את השאלון: 

לאומי לייסנר, מרדכי גלדמן, שבי שחורי, אורה נזיר, אליענה.

יעל בר שם

 

14 תגובות

  1. גם אני הייתי מוותרת על כדורגל… זה כל כך נכון.

    • היי אליענה, שמחה שאני לא היחידה שונאת כדורגל.

      הכנסתי אותך לרשימה שלי.

      • מה שהדליק אותו זה התיקשור, מה זה בדיוק? איך את עושה את זה גלי קצת..

        • היי אורה, הקישור…. שאלה טובה.

          איך אני עושה זאת אין לי מושג, זה בא לבד. כל העניין הזה הגיע אחרי חלום לפני שמונה שנים.

    • הגזמתן! כדורגל זו אומנות. לא פחות. כמובן שאני לא מתכוונת לנבחרת ישראל שגם אם ניקח את נבחרת הפעוטון של הבן שלי ביום שכולם מנוזלים – הם יצליחו לנצח.
      אבל כדורגל אמיתי זה תענוג צרוף. טוב, על טעם וריח…

      • איזה כיף לך מיכלי, זה יחד עם טניס הכי שנואים עלי.

        אני לא מבינה כיצד גברים כל כך בוגרים מסוגלים לריב בשביל כדור אחד.

        • טניס וכדורגל לא על אותה הסקאלה. טניס קצת פחות משעמם מגולף. משחקים לאנשים שזורמת להם אבקת כביסה בוורידים.
          המשחק הכי הזוי בעיני הוא המשחק המבריטי רוגבי. זה נראה כאילו הם שמחים כשהכדור לא מבקיע. כמו מערכון של מונטי פייטון.

          • אני דווקא אוהבת את השיר "קריאה למלחמה" לפני משחק רוגבי. בעיני זה מאוד גברי.

            בכלל אני מעדיפה גברים עם הרבה שרירים מאלה הכחושים והחיוורים.

  2. גם אני אוהבת את פרוור. זו גאונות לכתוב שירים מצוינים ובה בעת פשוטים, שתלמיד שנה ראשונה לצרפתית מצליח לקרוא :).

    • זה נכון מאוד לי.

      את פרוור אני קוראת מאז גיל 10 משהו כזה.

      • הופתעתי ולא הופתעתי מהקשר שלך עם עולמות עליונים.הופתעתי מבחירתך לחשוף את זה ,ולא הופתעתי כי הרגשתי בזה בעצמי.יהיה מרתק אם תתכתבי על זה.

        • היי שבי
          אם כבר חושפים אז חושפים עד הסוף.

          בקשר לכתיבה על הנושא…. לצערי אינני מסוגלת עדיין לחשוף יותר מידי.

          סליחה.

  3. יעל, ברוכה השבה למחוזותינו!!!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל בר שם