בננות - בלוגים / / ג'ירפה ודובון
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

ג'ירפה ודובון

 

 

היינו זוג מוזר היינו

כמו ג'ירפה ודובון
היינו

כמו בלגו
כשיש חלקים ש
כמו נניח ההגה השחור והכף של הטרקטור,
כמו נניח הסולם והחלון של הבית של הלגו.

אתה אהבת את החידודים שלי,
צחקת המון.

אני אהבתי 
את החום הזה הטוב.
משהו נדיר,
משהו שמפציע אלייך 
לרגע שקשה לך להאמין וככה הוא נגמר,
ואז מגיע עוד אחד.

אהבתי עוד,
אלף כשרונות.

ורוב הזמן כעסתי,
בעיקר אל תוך עצמי,
קצת אליך –
ואז היית מכין סלט או שוטף כלים או מוריד את הפח.

ג'ירפה ודובון,
ג'ירפה ואריה,
איש ואיגואנה,
או משהו 
כזה.

 

 

 

 

2 תגובות

  1. אומי לייסנר

    יפה מאד רונית, תודה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא