אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
[כמה רשמים מסדנא שהיתה, חומרים שרוצים-לא רוצים להיות מעובדים לכדי משהו.
שיר? קטע? דיווח עיתונאי ? לא פרוזה בכל מקרה, זה מה שאני יודעת, כנראה]
אחרי כמה ימים גדושים
בקבוצה מרהיבה של אנשים,
שיעורים מהססגוניים שחוויתי בחיי,
אנשים מהיפים שראיתי בחיי,
קסם של אוכל בריא וטעים,
והזמן – זה שרוקח מצבים חד פעמיים.
ואני ואתם ואנחנו,
על נהרות בבל ישבנו, צחקנו, נאנחנו.
וערפול ובהירות,
ושתיקה ודיבור,
ובבוקר הרהרתי,
היה לי הרהור.
ויישבתי עצמי וקמתי ובאתי,
באתי לשבת,
לשבת לקום.
וליל רוב מלאכות לא-חופזות, שמתוך שנעשות,
נעשות בחדווה, הולכת וגדלה,
ואין לנו מים לאבד, ושוליית הקוסם,
ומה שלא נעשה לא ישוב, הפעמון חותם.
והיינו בבית וחשבנו שאיבדנו אותו,
וחיפשנו לנו בית אחר.
כשחזרתי הביתה,
חיכתה לי מעטפת החשבון של בזק על מפתן הדלת
ומסרה לי
שהכי טוב בבית.
אתמול היתה כתבה מאלפת בחדשות ערוץ שתיים על צעירים שכפו על עצמם מסע חישול טרום גיוס. נראה לי שגם הם חזרו הביתה שמחים. והשיר שלך, ואת בתוכו, הזכרתם לי אותם. כבר סיכמנו שאין כמו בבית… עם החשבונות והעמלות וכל שאר שטויות היומיום, אבל המיטה המוכרת שווה את כל התלאות והגלויות והאוורורים ולפעמים אפילו היכרויות שאינן וירטואליות. כיפאק היי.
לי גם אלייך אנחנו מתגעגעים, ומקנאים ברונית שגרמה לך להגיח לשנייה. והנה הכתבה מאתמול, איתרתי אותה בנפלאות הגוגל. כדאי לצפות ולהתרגש (מאוד) ולהישאר במזגן. כל הכבוד לנוער.
http://reshet.ynet.co.il/News2/Shows/FridayNewscast_video/videomarklist,189942/
תודה ענת היקרה וחיבוק. אגיח יותר!
הי ענת.
החזרה הביתה בשמחה קשורה בכך שהיתה נסיעה.
היה נפלא.
בקטע הזה יש המון דברים שקשורים לסדנא עצמה,
יש פשט ויש דרש, אבל החלטתי להביא אותו כאן לפני שאני שולחת לאנשים מהסדנא.
ולי קשה לשהות מחוץ לבית אפילו כמה ימים, אבל זה מתגמל.
היציאה מה COMFORT ZONE…
מעניינת הכתבה, אצפה כשיתפנה קצת.
איך עובר עלייך ה"חופש" ?
האמת התרגלתי מהר ומסוכן להמשך… כנראה שאני לגמרי בשלה לפרוש בשיא מעבדותי.
באמת ?
זה סימן טוב…
זוכרת שאמרת שלא קל לך עם חופש או נסיעות.
גם אני מתקשה בזה.
ואחרי שחלמתי על חופש כבר חצי שנה עכשיו הוא כאן.
נראה מה יש לי לומר לו.
רוניתוש, התגעגעתי אלייך, והיה כיף לקרוא. ולמרות טענת בזק (קוסנם בזק) נשמע שהיה ממש טוב בסדנה 🙂
כן, לי יקרה, בדיוק.
מה זה "קוסנם בזק" ? סוג של קללה ?
🙂
גם אני התגעגעתי,
ואגב – בית הכי קשה לבנות בפנים.
הייתי עושה מחאת אוהלים מקבילה,
רוצים בית בפנים עכשיו.
והיינו בבית, וחשבנו שאיבדנו הכל
זה שיר בפני עצמו זה בעצם השיח עם להתרגל, או לאהוב,
אם להקשר
או לעזוב
מה זאת אהבה?
בחוץ בלב
להתראות טובה
כן טובה, בדיוק.
אני מהנקשרים…
עד כדי כך שגם אם אין כבר בית ואין חלון
ואין כלום אני עדיין אשאר שם,
שיבואו לבקר.
אפילו בירושלים, אני חייבת לקבל אזרחית של מופת.
מיתוס הנסיעות המכביד הזה.
היי רוניתי טוב לראות את זיו פניך שוב על המסך עכשיו גירית את סקרנותי
איפה ,מה ועל מה היתה הסדנא הזאת?
שבוע טוב
חנה מתוקה.
אספר לך במייל פרטים.
האמת שבא לי לשכתב קצת את הנכתב, אבל במילא הוא יובן רק למי שהיה בסדנא, כי יש בו קודים משם.
אני מרגישה שאני בוגדת בכם עם קבוצה אחרת :)))
מאמי את לא בוגדת יש בלב מקום לכו…ל…ם
חוץ מזה לבננות תמיד חוזרים זה מקום כזה שבלב
בקר נפלא יקרה שבוע טוב
וחודש טוב
אלול בפתח