בננות - בלוגים / / זקוקה לדעתכם (א גרוייסע מציאע)
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

זקוקה לדעתכם (א גרוייסע מציאע)

 

חלקכם ודאי זוכרים את המקבץ הקצר של "א-גרוייסע מציאע" שכתבתי כאן לפני כשנה וחצי.

אני תיכף אתן כאן לינקים לשלושתם.

מה שמאד חשוב לי לדעת, הוא מה דעתכם הכנה, האם המקבץ הזה:
– מצחיק
– איכותי/שנון
– גם מי שלא מכיר אותי מהבלוגייה, יכול להבין ולהזדהות.
– האם אחד מהם מיותר, פחות טוב וכולי.

כל הערה תתקבל בברכה, ואפשר גם בעילום שם הפעם, במידה ויש צורך.

הנה שלושתם:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6216&blogID=62

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6222&blogID=62

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6311&blogID=62

תודה !

 

21 תגובות

  1. איריס אליה

    רוניתי חמדתי. לדעתי, (תמיד הכנה) הלשון והרעיון, הברקה שבהברקות. עכשיו, השאלה לאן את חותרת להכניס את זה, אני מבינה שזה סוד, אבל אי אפשר לתת לך שיפוט ראוי בלי לדעת את זה. כי אם זה לספר, שיש בן הרבה סיפורים, אנקדוטות וקטעים קצרים, אז אפשר להכניס את שלושתם, הגם שהם אינם אחידים ברמתם. השני הכי טוב, אחר כך הראשון והשלישי אחרון. אם זה אמור להיות משהו חד פעמי, אז את השלישי הייתי מייתרת, כי הוא נעדר פואנטה, ולוקחת את ההברקות שבראשון ומחברת לשני, ועושה מזה משהו אחד.
    שנון ומצחיק בלי ספק, גם למי שלא קרא עוד דברים שלך.

    • רונית בר-לביא

      הי איריס.

      באמת השני הכי טוב בעינייך ?
      חברה אתמול אמרה לי ההיפך בדיוק, להוריד את השני …

      הוא מובן ? ממש ברור על מה הוא מדבר גם למי שלא מכיר אותי ?

      והיא הכי אהבה את השלישי ….

      מדובר על מקבץ מאמרים הומוריסטיים.

      • איריס אליה

        לגמרי, רוניתה. אבל כבר נאמר, שכמספר הקוראים, מספר הדעות. אני חושבת שהכי נכון, למרות שזה נשמע פופוליסטי, ללכת על פי דעת הרוב. בכוונה לא קראתי את התגובות בפוסטים, על מנת שלא תטנה את דעתי.אם הן שונות במובהק, את מוזמנת לקרוא לי לקריאה חוזרת. אעשה זאת בחפץ לב בלילה שלי. אבל אז נשאלת השאלה אם היא תהיה דעתי האמיתית. את יודעת.

  2. הרי הדברים האלה פורסמו וקיבלת כבר תגובות
    להן ציפית.
    ומסתבר שלא למדת מהן דבר מועיל,כי אין בהן
    דבר מועיל -אז מה היתרון בפרסום מחודש, לאחר
    שהרגלת את כל העולם לסוג התגובות המצופה?
    ואם לא ברור,הם חינחנו לאיזה ירושלמית סקסית
    ובזה מסתיים העניין!
    קיבלת תגובות רציניות בפוסט הקודם,עצות מועילות
    מקרב לך,שנפלו על אוזן אטומה,בגלל שהן פטרונייז
    ושאר בבל"ת צפוי מטעמו של מי שאינו מסוגל
    להתמודד ולא רוצה להתמודד,אלא עם חיבובים וליבובים והזלות ריר הדדיות (וירטואלית למהדרין כמובן).
    אין קיצורי דרך ולאיש אין מקל קסמים בשבילך.
    שלבד יכין את השיעורים בספרות.(מקלות קסמים מסוג אחר ימצאו בשפע,כמובן)
    מה שנכתב בפוסט הקודם כעצות – הן היחידות
    האפשריות.
    ולפני שתעלי אדים מזעם,קחי בחשבון שאין זה מתפקידי להיות נחמד ונעים וקל – אלא לומר
    אמת.את כל היתר יספקו אחרים – הם ישמחו לעמוד בתור.
    לפחות תקראי פעמיים מה כתוב (ולא איך כתוב)99 לפני שאת מוחקת.

    וגם השם לא חשוב

  3. עקיבא קונונוביץ

    רונית, נהניתי. הסגנון, ההומור. חבל שיהיה רק אוסף. רצוי למקד אותם, שיהיו "שלולשה בסירה אחת".

    • רונית בר-לביא

      עקיבא,
      לא הבנתי למה כוונתך,
      "חבל שיהיו רק אוסף".

      ולמקד, מאיזו בחינה ?

      תודה.

      • עקיבא קונונוביץ

        רונית, התכוונתי שאולי כדאי שיהיה סיפור אחד בלבד, אולי מחולק לפרקים, ושיהיה קשר בין פרק לפרק והעיקר שיעבור חוט השני ביניהם.

        • רונית בר-לביא

          עקיבא היקר,
          יש בינינו כנראה טלפתיה,
          כי אני מאחדת אותם לסיפור אחד בשעות האחרונות.

          כך עדיף לדעתי.

          חשבתי להוריד לגמרי את הסיפורים האלו, אבל כנראה שהם מובנים לבני אדם גם מי שלא לגמרי מכירים אותי.

  4. רונית, נהניתי מאירוניה עמוקה, מסיגנון שמעתיק שימוש בשפת הקודש גבוהה לצורך הסתרה, מלבדח שימוש במילים תנכיות להסוות חומרניות פשוטה וכוי. הרעיון באמת מפתיע ומבריק בעיניי. כסיפור קצר או אפיזודות קשורות חסרה לי סיומת מפתיעה בכל קטע, איזה סיבוב להתרחשות לא צפויה שבלעדיה אין צחוק מתפרץ. אבל מאוד אהבתי את הפרודיה הטעונה בכל משפט כמעט וזה נפלא.

    • רונית בר-לביא

      תודה לך, גרא.
      אתה לסיכום אומר שהשפה טובה והרעיון מפתיע, אבל חסר קצת פאנץ' ליין בסוף כל סיפור ?

      • רוני,
        הרעיון מדליק, הביצוע והשימוש בלשון מרתקים, פרודיה לשימוש בשפת הקודש הגבוה לצורך פרימיטיבי של הסתרת דחפים ברורים – מצויינת. אבל סיומת מפתיעה של צחוק מתפרץ ועצור בצורת לשון מתחסדת כן חסר לי. כאילו היה לך רעיון מרתק וחלק ממימוש שלו מוכן וראוי, אבל כאילו לא שברת לעצמך את הראש בהרהורים קשים איך להפוך כל אלה ליהלום. אל תעזבי סיפורים אלה, תמשיכי, כדי שבסיום של כל קטע יהיה סיבוב לא צפוי, כטבעו של הצחוק. חשבתי למשל על אפשרות להכנס לפרטים מיניים קטנים בקטע הראשון ע"י שימוש בלשון תנכית לצורך דבילי כביכול, ותצחקי בעצמך ותהני בעצמך. אני אהבתי.
        חיבתי

        • רונית בר-לביא

          הי גרא.

          תודה רבה על מה שאתה כותב.

          הם נכתבו כקצרים, ולא היה פאנצ' ליין.

          בינתיים אני משאירה אותם ככאלה, כי אין לי סיומות אחרות.
          אולי יום אחד אשוב אליהם כשאדע מה לעשות איתם.

  5. לדעתי המקבץ מיועד לקהל יחסית אליטיסטי ולא בטוח שזה יתאים במקבץ הומור (?). ניכר שהקטעים לא סגורים לחלוטין ושנכתבו לבלוג, אבל השפה גבוהה וההומור שופע.

    • רונית בר-לביא

      תודה לאלמוני/ת.

      הקטעים אכן לא היו סגורים ועובדו כמובן, אבל החלטתי גם לאחדם לכדי סיפור אחד.

      הם נכתבו במקור בכמה דקות כל אחד,
      והיו תגובה למשהו שכתבה אז בלוגרית אחרת, היה מן סבב משעשע כזה של פוסטים שהפרו אחד את השני.

      אני לא בטוחה שזה מיועד דווקא לקהל אליטיסטי במיוחד – הם דורשים דקות הבחנה יחסית בסיסית, וקהל מידי אליטיסטי ודאי יבקר את הסגנון שאינו תואם בדיוק את שלום עליכם או ש"י עגנון ….

      אני אשפץ ואז אראה שוב.

      תודה.

    • רונית בר-לביא

      ואגב,
      הומור לא יכול להיות אליטיסטי ?

      הומור הוא לא ז'אנר נחות,
      הוא יכול להיות מאד אנין ומשובח,
      תלוי איך הוא כתוב.

      מבחינתי, לכתוב הומור טוב, זו האמנות האולטימטיבית.

      ויש אומרים שלא מדובר בדבר קל …

      כתבתי כאן עשרות מאמרי הומור,
      וגם אם כמה מהם משובחים ממש, עשיתי מבחינתי את שלי.

  6. תַּלְמָה פרויד

    רונית, נדמה לי שכדאי לחשוב על קונספט, כי כשכתבת אולי לא ראית את המכלול והתייחסת לכל אחד ב'בודדת' בעיקר – או רק. אם את רוצה ללכת על זה, תביטי על זה גם בעיניים של עורכת לא רק כותבת, כדי שכל הקטעים ישתלבו – אם בהמשכיות בעלילה, אם בדמויות, אם באמירה שמאחורי הדברים ואם בפאנצ'ים (שכדאי לחדד).
    וחשוב גם, כדברי איריס, לאן זה מיועד, כי גם זה תלוי קונספט. פוטנציאל – יש. בהצלחה.

    • רונית בר-לביא

      צודקת, תלמה,
      לגבי הקונספט וההמשכיות.

      אני מאחדת את שלושתם לכדי אחד,
      בעל כמה פרקים.

      אין לי יותר פאנצ'ים ממה שכרגע,
      וזה גם לא סיפור פאנצ'ים, אלא יותר סיפור אווירה ושפה.

      אני עובדת על הסיומות שתהיינה יותר ספרותיות.

      תודה רבה.

  7. רונית אני זוכרת אותם מאז אהבתי מאוד, הכי בעיני השלישי, יש בהם ניחוח של פעם והומור

    • רונית בר-לביא

      חני – אני מתה.

      דווקא את אהבת את השלישי.
      ככה גם חברה שלי.

      כל אחד אוהב משהו אחר, אז כנראה שאין אחד שרע במיוחד או טוב במיוחד ..

      תודה על הכנות.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא