אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
(שיר שכתבתי לפני שנים, חזר אליי היום. מקווה שיהא גם לצרי, למגבון לח על צוואר ביום לוהט).
הפשטות
הטובההפשטות הטובה
נמתקת בפי כסוד.
לא לנייר, לא לקלף מגולגל שרוף בקצוות,
לא לעיני הבריות.
השירים הגלויים,
מרבדים מרבדים,
פנינות לשון ומיני עדיים,
חבצלות מצועפות מבט,
אוצרות ים קורצים,
הבלי הבלים מפורכסים.
ואני מבקשת את נפשי להריק
אל חיק נייר טואלט סופג חד פעמי,
שוב ושוב
וכל אימת שאגלי הסוד מבצבצים
וכל אימת שאגלי הסוד מבצבצים
וקורצים שוב על מצחי,
חוזרת מקנחת, ושבה ומתייפחת
אמת אמיתית
אל מטפחת נפלאה עוטפת,
ומתפללת
אל הפשוט האמיתי,
אל מה שקיים ואמת.
אכן מגבון לח ונעים 🙂
תודה אומי,
הכי כבוד.
שכחתי את הפשטות הטובה אבל נזכרתי בזמן ועכשיו אחרי הסליחה שבקשתי מהנפגעים מקוה שנחזור להנות פה בצותא
זו את באמת, ענת ?
הכמיהה לפשוט והאמיתי נוגעת מאוד בשירך רונית.
תודה, חני.
כמיהה וגם יישום לעיתים.
או אולי: עצם הכמיהה וההתכווננות, מייצרים את היישום.
הפשוט האמיתי לא קל בדיוק משום שאיננו כה פשוטים 🙂
"בהכיר האדם את היופי כיופי – ניכר המכוער.
בהכיר האדם את הטוב כטוב – ניכר הרע."
(טאו טה צ'ינג)
אההה!:) מצאתי את טאו טה צ'ינג זה אותו לאו טסה?
וגם מצאתי שיר מתוק שלך רונית. פשוט ואמיתי. רק בלי הרבה טישו פליז. בעצם היום ראיתי כוכב נולד והיתה שם בחורה עיוורת ששרה כמו מלאך ובכיתי כל כך שילדיי צחקו עלי.(החלטתי לראות מקרוב מה הטלויזיה נותנת להם) אז…יאללה תעבירי לי ת'טישו.
ונבכה ונצחק ונבכה ונצחק:)
סיגלוש,
גם אני ראיתי את הקטע הזה אתמול בכוכב נולד. היה מקסים.
לא צריך תירוצים בשביל לראות את התוכנית הזו, היא אחד הדברים המעניינים על המרקע לטעמי.
אני כבר ישנה בישיבה אבל לפני הדידוי למיטה אגיד לך ש…כן צריך תירוצים. יש שם הרבה דברים שאינם לטעמי במיוחד כשכל כך הרבה בני נוער צופים בה. לדעתי צריך לצרף לכל תכנית כזו איזה יועץ חינוכי כי בתור צופה עם אוזן מוסיקלית לחינוך, דווקא ה"מוסיקה" מצד השופטים ה"מזמרים", צורמת לי.
על כך אמשיך מחר.
ליל מנוחה לך ולנו.
בארוררררררררר שהתוכנית לא "חינוכית", יש שם הכל: לשון הרע, זלזול מופגן, הערצה של כל מה שחיצוני והמעטה של כל דבר שהוא שונה מהמיינסטרים החולני של חבורת הערסים שמצליחים לעבור את הרף של השופטים,
תת תרבות מדהימה.
אבל למבוגרים ? תוכנית מעניינת אש בעיני, ממש שיעור בסוציולוגיה של החברה המערבית.
אמיר, משפט מעניין.
לגבי הפשטות: היא עצמה פשוטה 🙂
אני מוצאת שלפעמים להתחבר אליה זה פשוט ונעים עד אין קץ.
במדיטציה, בטבע, כל מיני טבע,
בחברת אדם קרוב, בתוך רגע אחד שליו.
התסבוכים הם לא רק בתוך הפסיכיקה שלנו לדעתי, אלא גם עניין של התנייה חברתית. נחשב יותר "נאור" לתסבך.
אבל הדור הנוכחי לומד לפשט. אני חושבת.