אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

בת שיר

 

 

 

במסדרון תכול
אישה שרה.
חריצי שמש עבים
מבעד תריסים.

  
מתוך מראה
משקפת
עצמה
,
מודדת
צליל, הברה,
צל
איפור, קו עפעף, סיב בגד.

יוצאת מתוך ואל מראה

חוזרת,
סביב מסדרון
זוהר נגוהות,

בתוך עולם נברא

קוראים לה בת שיר

נכתב פעם *

 

 

 

12 תגובות

  1. מקסים.

  2. בת שיר — איזה יופי.

    • רונית בר-לביא

      תודה, אומי.
      בת קול הוא בכלל שמי השני,
      ככה קראו לי הרבה באינטרנט,
      ומה שקדם לו היה "בת שיר".

  3. הי רונית, אני יכולה לראות אישה שרה במסדרונות ובוראת בצליליה את בתה בת השיר, ואולי זו לא אם ובתה, כן אולי זו אישה וילדה שאחת הן, אבל מצא חן בעיניי שהן מופיעות בשיר אחד של בריאת מראה, הן דומות ונאות ושמות לב לפרטים.

    • רונית בר-לביא

      היי סיגל.

      אהבתי את הפירוש שלך.

      ואהבתי "דומות ונאות ושמות לב לפרטים".

  4. "במסדרון תכול
    אישה שרה.
    חריצי שמש עבים
    מבעד תריסים."

    תמונה מעודנת עם פס קול ותאורה

    אהבתי את הכוכבית והאינפורמציה לצידה 🙂

  5. טובה גרטנר

    היי רונית הצילום והשיר זוג טוב
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא