בננות - בלוגים / / ליצן קרוע, עלוב
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

ליצן קרוע, עלוב

 

 

 

 
יש לו פרצוף של ליצן קרוע
והוא מהתל, מהתל ומשטה.
רוקד מגושמות אל מולך,
מעווה את פניו ככל יכולתו,
מוציא לך לשון.

תמיד את מופתעת,
לא קולטת בזמן,

וכך נוספת לפיו עוד עווית מזוגזגת
של רעד או פחד עתיק,
שהפך אפלה, חריצת לשונות ורוע.

ליצן קרוע רזה.
את הודפת בכוח מטר כדורי לגלוג
בדיוניים, צבעוניים, עליצים לכשעצמם
הפורצים מתוכו אל אויר מהותל,
מבודר,

הנה כבר קיפץ אל העונג הבא….

עכשיו הבטן כואבת,
מלאה כדורים מהותלים לכשעצמם,
כואבים בתוכך.

מה להחזיר לו ואיך ?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6 תגובות

  1. Great description,
    who's the naughty fellow/creature ?

  2. תַּלמה פרויד

    בכל אחד מאיתנו יש מין ליצן כזה, לא??

  3. לא ממש מצחיק… אבל כנראה שקשה לחמוק ממנו בסיבוב הפנימי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא