אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
ישבתי בחושך לנשום ולא-כלום,
שואפת חלל ונושפת מאום.
הראש שנסע במהירות מטאורית
מתרוקן והולך, מתפזר ביקום.
שובל של חלב מתהווה מסביבי,
מתפזר בלחישה קסומה חרישית.
מתוך חשיכה מתהווה והולכת,
נרקמת שמלה נשפכת, פלאית.
עגול ותמים עם תוים של מלאך,
לפתע מגיח ירח ילדי,
הוא מפנה זרקורו האוהב ללא תנאי,
היישר בבלי דעת אל תוך מרפסתי.
כעת אני בקרניו מתקלחת,
מושיטה את ידי להסתבן בכוכב,
זרזיפים מקפצים בינינו בנחת,
כשהוא ממלא לי אמבט של חלב.
*************************************************************************************************
תמונות לאחרי סיום קריאת השיר :
.jpg)
סופסוף על הירח
אמבט של חלב על הירח
צילומים קסומים
תודה, מירוש.
מקווה שהם לא מעיבים על השיר,
שהוא שחשוב לי.
בינתיים החזרתי את התמונה השלישית לגודלה הטבעי.
רונית איזה קסם!
הירח מרעיף הרבה אהבה בזמן האחרון…
תודות לך, לי 🙂
ככל שהוא נראה יותר גדול, ככה הוא יותר מרעיף..
אני מאמינה שכשאורו מלא, הצמצום קטן ואנחנו זוכים ליותר הארה.
ולא מעניין אותי אם זה נכון או לא 🙂
מאמינה בירח המקסים.
מאמינה יחד אתך.
:))
חבל שהשואו החודשי שלו נגמר.
אני קצת מכורה לימי ירח,
אבל בימי החשיכה, ננסה לייצר אור משלנו.
רונית, איזה כיף, עונג אמבט חלב הירח…
תודה תמי,
הרבה עונג,
יודעת שאת יודעת 🙂
אהבתי מאד, מפתיע.
מביא חשק לסיפור ילדים.
תודה אביטל.
במה מפתיע ?
ספר ילדים, בהחלט.
יש לי שניים כאלה, במגירה ..
משהו בין גלידה וניל פיצפוצים לסלע לבנבן מתלקח – מישהו עם הפנים להר מלח (מצלם) בים המלח(?) לאור הירח (כבר התקלח?)
מאוד מישהי משתכשכת בקסם אמבט חלב שממלא לה ירח. בועות סבון ללב.
תודות לבנבנות מתנפצות לך, נוני,
וכולנו כאן בבלוגייה קצת בועות סבון שנפגשות בוירטואליה מרחפות מתנקות ומתנפצות אל דשא, וחוזר חלילה.
רונית, מה קדם למה ? השיר לתמונות או התמונות לשיר ? שכן התמונות (בעיקר שתי האחרונות) גונבות את תשומת הלב מהשיר – שכן אילו לכאורה נופי ירח ומפתיע לראות את דמות הנערה /אישה עומדת בנוף הזה . צריכה להיות סיבה טובה כדי להביא שיר בשילוב עם תמונות וכאן איני מוצא אותה. בקיצור, לדעתי השיר מוחלש משכנותן של התמונות.
אתה צודק, אהוד.
גם אני הרגשתי בכך.
את השיר יש לקרוא כשיר,
ועל התמונות להסתכל אחר כך או תוך כדי, אבל לתת למילים לדבר.
התחשק לי לצרף את התמונות הפעם.
אולי אוריד בהמשך.
רוניתא, אוהבת את החשיפה שלך. את מאד יפה מתוכך! הירח מחכה לך
תודה, איריס.
החשיפה… טוב נו 🙂
מרגישה שאת רואה לי.
תודה.
ניגנבתי על השיר
בעיקר אהבתי את הבית האחרון
איזה כייף, ריקי.
תודה.
אני חושבת שגם אני אוהבת אותו יותר.
קסומים מראות השיר ,רונית, במיוחד הבית האחרון. יפים התצלומים הנלווים אליו
תודה, חנהל'ה.
אני רואה שאנשים מתחברים טוב לקטע של המקלחת.
אני יודעת בפנים שהיה טוב לולא הייתי מצרפת את התמונות, טוב יותר לשיר.
אבל התחשק לי 🙂
יפה ומעורר מחשבה.
תודה, אומי.
ומה עם זה?
http://www.theage.com.au/ftimages/2008/06/20/1213770891356.html
וופי גולדברג.. ענקית.
תמונה מעולה.
מה זה, לידה בחלב ?
🙂
נותן משמעות חדשה למושג "לא בוכים על חלב שנשפך".