בננות - בלוגים / / שנה טובה: הנשק להמונים
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

שנה טובה: הנשק להמונים

 

 

 

 

 

 

שנה טובה, שנה טובה גם לכם, וגם לכן ולכולם ולכולנו,
ועל אף ובגלל ולמרות וכתוצאה וללא קשר ובכוונה ובלי כוונה 
ובלי רצון ועם רצון וכן יהי רצון.
ובאהבה ובשנאה ובשלום ובמלחמה, ובטלפון וברחוב ובסמס ובגלויית יונה עם זהובים,
ובכל הדרכים כשרות או לא כשרות לאחל לך לכם ולכל בני ביתכם, ועל אפכם ועל חמתכם,
וגם אם לא ביקשתם או לא בא לכם או אתם לא רוצים או לא התראינו שנים :
שנה טובה, אתם שומעים ???????

"שנה טובה", איחול לכאורה נעים ואכפתי ומזמין, אבל השימושים, אוהו השימושים.

הזילות הרבה שחלה באיחול, גורמת לו בתקופה זו של השנה, הימים האכן " נוראים",
להפוך לחלק תחבירי לפעמים עודף לחלוטין בסייפות של המשפטים, כל משפט שלא יהיה.

אפילו בחיילות צה"ל שמעתי שיצאה ההוראה שבמהלך הימים הנוראים, חייל שעוצר פלסטיני
לבדיקה יאמר לו כך: "שנה טובה, או שאני יורה !!!",
רק אז הוא רשאי לירות וקודם רק בתפוח  שעל ראש החשוד, אחר כך רק בכבשה או בחמור,
ולבסוף, אם החשוד עדיין לא עונה ב"שנה טובה" מיוזמתו, יש ליירטו ללא דיחוי.

אדם שהוא איש מדון רב איתך ואומר לך את דעתו הרעה והנחרצת עליך ?
בסוף המכתב צפוי שיתווסף לו איזה "ושתהא עלינו השנה הזו טובה ומתוקה,
שנחתת חרבותינו לאיתים ולא נדע עוד מלחמה", עם ציור יונה תמים או זר פרחים חביב.

הבוס קורא לך לחדרו וגוער בך על איחוריך התכופים ואף מתריע שאם זה יימשך,
משרתך בחברה נמצאת בסכנה ? 
הייה סמוך ובטוח שכ"בן תרבות", עוד לפני שתצליח לחמוק מהחדר מבוייש וחפוי ראש,
הוא יספיק להדהד אחריך "ושנהיה לראש ולא לזנבבבבבב" מסדרון שלם.

לפני ימים אחדים קיבלתי מכתב מגוף מסויים אל תיבתי, מכתב שמבקש להסדיר מיד את
תשלומיי איתם, ואם לא, יינקטו נגדי, עבריינית מבוקשת שכמותי, צעדים משמעתיים.
בסוף המכתב הנוזף והמתלהם, התנוססה לה ברכה מתוקה מדבש לרגל השנה הדנדשה.
לרגע הרגשתי שאוהבים אותי שם בגוף המסויים ושאולי כל המכתב בגדר הלצה בלבד.

הברכה הנודניקית הזו כל כך שגורה שאני ממש פוחדת מכרוז שיפתח ב:
"שנה טובה לכל האזרחים,
האיראנים מפציצים כרגע לכן יש להיכנס מיד למקלטים, ושוב, אחמדינג'אד מוסר לכולם
שנה טובה ומתוקה, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה,
ושנתגבר אנו על כל שונאינו במהרה בימינו אמן".

 

 

 

 

 

 

8 תגובות

  1. זה כמו ביום כיפור.. אנשים פתאום מצייטים בדבקות לצום, מחלקים "גמר חתימה טובה" לכולם והכל נשכח ביום שלמחרת. משהו במנהגים האוטומטיים האלה מפספס את המטרה.
    אבל בכל זאת, שתהיה שנה באמת טובה. בהייטק ובכתיבה ובכלל.

  2. מעולה!!! אמרת הכל בלי לקחת שבויים.

  3. מיכה שמחון

    הי רונית
    שנה טובה לך.

    • רונית בר-לביא

      אני מניחה שתודה לכולכם,
      ואני מאחלת לכל אחד מכם שיהיה לו טוב
      בכל רגע מסויים בו הוא נמצא ויימצא,
      שבוע טוב, חודש טוב, ולאופטימיים
      מבינינו: אפילו שנה טובה,
      בתקווה שאחמדינג"אד וחבר מרעיו לא יקדימו את כולנו.

  4. תתחדשי על התמונה החדשה! כתבת שנון. סתיו שמח לך 😉

  5. כל כך נכון — איחולים חייוביים בכל זאת. אומי.

  6. הידעת שאת מפורסמת? הדפסתי את הבלוג והטקסט שימש נושא לדיון בשיעור חינוך של זוגתי. היו דעות לכאן ולכאן. יופי! שנה טובה (בכל זאת). אומי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא