עדנה גורני כותבת שירה ופרוזה

תרגמתי שיר מפתיע שכתבה המשוררת האמריקנית מארי אוליבר. 12.00 Mary Oliver Tom Dancer’s gift of a whitebark pine cone, from: A Thousand Mornings מתנה של אצטרובל אורן לבן-קליפה מטום דנסר לְעוֹלָם אֵינֵךְ יוֹדַעַת אֵיזוֹ הִזְדַּמְּנוּת נִמְצֵאת בְּדַרְכָּהּ אֵלַיִךְ אוֹ עוֹבֶרֶת דַּרְכֵּךְ . פַּעַם אַחַת חָבֵר נָתַן לִי אִצְטְרֻבָּל קָטָן- אֶחָד מִכַּמָּה שֶׁמָּצָא בְּתוֹךְ גְּלָלִים שֶׁל גְּרִיזְלִי אוּלַי בְּיוּטָה, אוֹ וּוָיוֹמִינְג. ...

שיר שכתבתי בהשראת פתיחת שירו של יאיר הורביץ: מתוך: אבן הטועים / יאיר הורביץ "במחיצת פנים שאינם לי אלא בחלום" הַפָּנִים שֶׁלְּךָ לְעוֹלָם לִי בַּחֲלוֹם הַפָּנִים שֶׁלְּךָ לְעוֹלָם לֹא לִי מִתְרַחֲקוֹת כְּכָל שֶׁאֲנִי מִתְקָרֶבֶת הַפָּנִים שֶׁלְּךָ מוּלִי תָּמִיד, תָּמִיד מוּלִי פָּנֶיךָ – וּמָה אִתְּךָ? גּוּפְךָ? אַהֲבָתְךָ? גּוּפְךָ שֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ, גּוּפִי שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, חֲלוֹם גּוּפִי הָיָה שֶׁלִּי וְלֹא גּוּפִי, חֲלוֹמִי לֹא ...

  12.00 היום האחרון בכליל עִם כָּל 12.00 פְּרֵדָה הִבְטַחְנוּ זֶה לְזוֹ: פַּעַם עוֹד נִחְיֶה יַחַד. אֲנִי מַגִּיעָה לְבִקּוּר, צוֹעֶדֶת אֶל עֵבֶר הַלְמוּת הַפַּטִּיש, אַתָּה בּוֹנֶה אֻרְוָה, מְעֻרְטָל יוֹתֵר מִן הַסּוּס. רַק עַכְשָׁו אֲנִי רוֹאָה אוֹתָהּ אַתֶּם מַבִּיטִים זֶה בָּזוֹ. וַאֲנִי יוֹדַעַת – כבר לֹא אֲגַדֵּל אִתְּךָ אֶת הַדְּבוֹרִים וְלֹא אֶרְדֶּה אֶת הַדְּבַשׁ לֹא נִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּבוֹר הַמַּיִם הֶחָצוּב בַּסֶּלַע לֹא ...

12.00 הכל נראה בסדר   הַשָּׂדֶה יָרֹק רַעֲנָן שׁוּרוֹת אַסְפֶּסֶת וְטִין מְדֻשָּׁן קַּוִּים מַּקְבִּילִים נִפְגָּשִׁים בָּאֹפֶק. תָּרָה אַחַר תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה דַּיָּה מֵתָה, פֶּגֶר עַקָּב, רָצָה אַחַר תִּנְשֶׁמֶת מְנַסָּה לָעוּף מִשְׁקוֹלוֹת בֹּץ לְרַגְלַי, כְּנָפֶיהָ כְּבֵדוֹת מֵרַעַל, שְׁרִירֶיהָ מְשֻׁתָּקִים, מְנַסָּה לְהַפְחִיד אוֹתִי בִּנְקִישוֹת מַקּוֹר. אֵין שִׁלְטֵי אַזְהָרָה. פֶּגֶר עַקָּב, דַּיָּה מֵתָה, מִי רוֹאֶה אֶת מוֹתָם? רַעַל נִמְסָךְ בָּרְקָמוֹת, מְצַפֶּה עָלִים יְרֻקִּים שאוֹכְלוֹת ...

    אצבעותיך ישֵנות. שלי מונות הברות הייקו הבוקר בא? אזני כבדות ואין תרנגול לרפואה זבל מושלך בנקישה. מכסה פח מצלצל. מוסיקה! עורב עף. טעות! שקית פלסטיק מרחפת ברוח מאוורר תקרה מצרצר בסיבובים הבוקר לא בא מלון מבוקע יוצק צהוב שמש בסדק מדרכה ציפור ידיך מרפרפת על בטני מקור אהבה      

מִבַּעַד לְחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת הַדּוֹהֶרֶת בָּז נוֹדֵד רוֹדֵף אַחַר בַּרְוָז צוֹנֵחַ כְּשִׁכּוֹר אֶל חִבּוּק הָאֲדָמָה, כְּנָפָיו מְשׁוֹטִים שׁבוּרִים. הַדּוֹרֵס מַכִּיר רַק אֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ גַּרְזֶן נָכוֹן לְהַבְקִיעַ בֵּין חֲדֵרָה לִנְתַנְיָה, דָּיוֹת חָגוֹת מֵעַל בּוֹר בּוֹ טָבְעָה מְכוֹנִית. אֲנִי צוֹעֶדֶת עַל הַיָּם הַקָּפוּא קוֹדַחַת בּוֹ חוֹרֵי אֲוִיר לְכַלְבֵּי יָם עוֹצֶרֶת נְשִׁימָתִי יַחַד עִם דֻּבֵּי הַקֹּטֶב. מְנוֹרַת הַקְּרִיאָה חוֹרֶכֶת בִּשְׂמִיכַת הַפּוּךְ הַלְּבָנָה.