בננות - בלוגים / / בחורשת האורנים, עורבים וינשוף
עדנה גורני
  • עדנה גורני

    ילידת תל אביב 1955. דוקטורט באקולוגיה התנהגותית ובשביל הנשמה תואר שני בכתיבה יוצרת. אוהבת לכתוב ולקרוא ולטייל ואוהבת מאד ציפורים ושאר בעלי חיים. אוהבת עצים. ספרי "בין ניצוּל להצלה: תיאוריה אקו פמיניסטית של יחסי טבע, תרבות וחברה בישראל" יצא לאור ב-2011, בהוצאת פרדס. ספר שירה "גרר ועילוי" יצא לאור בדצמבר 2014 בהוצאת עולם חדש. /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin-top:0cm; mso-para-margin-right:0cm; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0cm; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

בחורשת האורנים, עורבים וינשוף

תרגמתי את שירה של מרי אוליבר – המקור באנגלית מתחת לעברית

בחורשת האורנים, עורבים וינשוף / מרי אוליבר

נוֹשֵׁף עֲנָק. מְשַׁסֵּף חֲלַקְלַק.
עוֹרְבִים חוֹלְמִים עָלֶיךָ, נִלְכַּד סוֹף סוֹף
בַּמַּקּוֹרִים הַשְּׁחֹרִים שֶׁלָּהֶם. חוֹלְמִים אֵיךְ
חַיֶּיךָ נִגָּרִים מִמְּךָ. כְּנָפֶיךָ
מִתְפּוֹרְרוֹת כְּמוֹ קְלִפָּה יְשָׁנָה. נוֹצוֹת
נוֹשְׁרוֹת מֵחָזְךָ כְּמוֹ עָלִים,
וְעֵינֶיךָ כְּמוֹ שְׁנֵי חֲזִיזֵי
בָּרָק שֶׁתַּרְדֵּמָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם.
הֵם שְׁמוֹנָה ,
עָפִים מֵעַל לָאֳרָנִים וּמַבִּיטִים מַטָּה
אֶל סְבַךְ הָעֲנָפִים. הֵם יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה שָׁם,
מָלֵא וּמְנֻמְנָם
לְאַחַר לַיְלָה שֶׁל אַרְנָבִים וְחֻלְדּוֹת. בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן
לָכַדְתָּ עוֹרֵב. שְׂרִידָיו
הִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר, כָּל הַיּוֹם רַעֲשׁוֹ הַחֲדָשׁוֹת
בַּיְּעָרוֹת. יוֹם וְלַיְלָה גָּעַשׁ
הַנָּהָר הַקַּר שֶׁל שִׂנְאָתָם: אַתָּה הַחֲלוֹם שֶׁלָּהֶם,
הַיְּקִיצָה שֶׁלָּהֶם, הַנִּרְדָּף, הַדֶּמוֹן שֶׁלָּהֶם. אַתָּה
מֶלֶךְ הָאֳרָנִים – לְעוֹלָם אֵינְךָ מְדַבֵּר אֵבֶל מַחְזִיק
בְּכָל הַמַּפְתְּחוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵם עָפִים
בֹּקֶר אַחַר בֹּקֶר אֶל מוּל הַדְּלָתוֹת הַמּוּגָפוֹת. לְךָ
יִהְיוּ חַיִּים אֲרֻכִּים, תֹּאכַל אוֹתָם אֶחָד אַחַר הַשֵּׁנִי.
הֵם יוֹדְעִים זֹאת. הֵם שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ. וּבְכָל זֹאת
כְּשֶׁעוֹרֵב אֶחָד מְגַלֶּה אוֹתְךָ, פּוֹרְצִים כֻּלָּם
הַיְשֵׁר אֶל תּוֹךְ אַלִּימוּת וְעִמּוּת.
כְּאִלּוּ זֶה יַעֲזֹר לִרְאוֹת אֶת הַהוֹכָחָה הַחַיָּה.
נָסִיךְ מְרַסֵּק-עֲצָמוֹת שֶׁל יָמִים חֲשׁוּכִים, זוֹעֵף
עַל שֶׁטָּרְדוּ אֶת מְנוּחָתוֹ. נוֹשֵׁף וְנוֹקֵשׁ
לוֹפֵת סְבִיבוֹ, נוֹרָא כְּמוֹ תֻּפֵּי הַמָּוֶת;
עֻבְדָּה קוֹדֶרֶת שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹתָהּ.

IN THE PINE WOODS, CROWS AND OWL
Mary Oliver; From: American Primitive

Great bumble. Sleek
slicer. How the crows
dream of you, caught at last
in their black beaks. Dream of you
leaking your life away. Your wings
crumbling like old bark. Feathers
falling from your breast like leaves,
and your eyes two bolts
of lightning gone to sleep.
Eight of them
fly over the pinewoods looking down
into the branches. they know you are
there somewhere, fat and drowsy
from your night of rabbits and rats. Once
this month you caught a crow. Scraps of him
flew far and wide, the news
rang all day through the woods. The cold
river of their hatred roils
day and night: you are their dream, their waking,
their quarry, their demon. You
are the pine god who never speaks but holds
the keys to everything while they fly
morning after morning against the shut doors. You
will have a slow life, and eat them, one by one.
They know it. They hate you. Still
when one of them spies you out, all stream
straight toward violence and confrontation.
As though it helped to see the living proof.
The bone-crushing prince of the dark days, gloomy
at the interruption of his rest. Hissing
and snapping, grabbing about him, dreadful
as death's drum; mournful, unalterable fact.

 

2 תגובות

  1. הטקסט מצמרר. התיאור מצמרר.
    ארבע השורות האחרונות חזקות וטורדות גם אֶת מנוחת הקורא – את מנוחתי:

    "נָסִיךְ מְרַסֵּק-עֲצָמוֹת שֶׁל יָמִים חֲשׁוּכִים, זוֹעֵף
    עַל שֶׁטָּרְדוּ אֶת מְנוּחָתוֹ. נוֹשֵׁף וְנוֹקֵשׁ
    לוֹפֵת סְבִיבוֹ, נוֹרָא כְּמוֹ תֻּפֵּי הַמָּוֶת;
    עֻבְדָּה קוֹדֶרֶת שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹתָהּ. "

    הידע שלי באנגלית לא מאפשר לי לערוך השוואה בין מקור לתרגום, רק מבחינת האווירה.

    תודה, עדנה.
    ושנה טובה.

    • תודה רבקה – שוב אני קוראת את התגובה בבלוג. שמחה מאד על דבריך כי השיר במקור נפלא בעיניי והתלבטתי רבות לגבי התרגום. שמחה שהאוירה קודרת וטורדת גם בעברית.
      עדנה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לעדנה גורני