12.00
הכל נראה בסדר
הַשָּׂדֶה יָרֹק רַעֲנָן
שׁוּרוֹת אַסְפֶּסֶת וְטִין מְדֻשָּׁן
קַּוִּים מַּקְבִּילִים נִפְגָּשִׁים בָּאֹפֶק.
תָּרָה אַחַר תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה
דַּיָּה מֵתָה, פֶּגֶר עַקָּב,
רָצָה אַחַר תִּנְשֶׁמֶת מְנַסָּה לָעוּף
מִשְׁקוֹלוֹת בֹּץ לְרַגְלַי,
כְּנָפֶיהָ כְּבֵדוֹת מֵרַעַל, שְׁרִירֶיהָ מְשֻׁתָּקִים,
מְנַסָּה לְהַפְחִיד אוֹתִי בִּנְקִישוֹת מַקּוֹר.
אֵין שִׁלְטֵי אַזְהָרָה. פֶּגֶר עַקָּב, דַּיָּה מֵתָה,
מִי רוֹאֶה אֶת מוֹתָם? רַעַל נִמְסָךְ בָּרְקָמוֹת,
מְצַפֶּה עָלִים יְרֻקִּים שאוֹכְלוֹת פָּרוֹת,
מִסְתַּנֵּן לֶחָלָב אוֹתוֹ שׁוֹתִים יְלָדִים,
מְקַנֵּן בָּעֻבָּרִים, בַּחֲלֵב אֵם, זוֹרֵם בָּעוֹרָקִים,
חָלָב בָּרִיא, חָלָב לָבָן,
לְלֹא תָּוִיּוֹת אַזְהָרָה, לְלֹא וַעֲדַת חֲקִירָה,
לְלֹא צִבְעֵי מַאֲכָל וְתוֹסָפוֹת מְלָאכוּתִיּוֹת.
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
השיר הזה הוא אחד מחמישה שירים שלי שהתפרסמו בהליקון 104, גיליון שהוקדש ליחס לבעלי חיים.כפי שכתב דרור בורשטיין בפתח דבר לגיליון: "החוברת הזו לא נועדה לגרום רגשי אשם ולא להטיף מוסר לאיש. היא נועדה להביע הזדהות עמוקה עם גורלם של מי שאינם יכולים לקרוא את הכתוב בה, בשום תרגום שהוא."