שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

בא לחיות

פעם, כשהייתי סטודנטית, נשלחתי מטעם "מן פאואר" ללשכתו של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה (ככה קראו לה אז) אברהם בן שושן. המקום היה עלוב שבעלובים, עם פקידים ששותים תה כמו במערכונים על משרדי ממשלה, מעופש היה שם וגועלי בצורה שלא תיאמן. הבן אדם היחידי שהיה שם באמת בן אדם הייתה הגברת שאחראית לרווחת הנוער או הילדים. אלה שמה.   התפקיד גם ...

קרא עוד »

האם זה נורמלי לצחוק לבד?

פעם, כשעוד היה לי משרד (לפני שבועיים), קיבלתי דואל מאיש אחד ששמו דוד. הוא כתב אותו בעברית באותיות של אנגלית, וזה היה ממש שבירת שיניים. שלחתי לו מכתב עם אטאצ'מנט, ובמכתב עצמו אורתי לו שלום, ושיפתח בבקשה את האטאץ'. וזהו. הלכתי לעיסוקיי השונים והמשונים, וכשחזרתי חיכתה לי הודעה במשיבון: וואלה את עלא כיפק. כבר למעלה מחמישים שנה שלא קראו לי ...

קרא עוד »

תזכירו לי מאיפה אתם?

שמריהו ויהלומינה בילו חודש תמים בטקסס, לצורך ביקור שנתי אצל קרן, הבת הצעירה שלהם שנישאה לאיש הייטק. בין ביקור בקניון עם קרן ובין השתובבות עם הנכדים הם עשו גיחות קצרות ומהנות להרים הגבוהים יותר, לאגמים הרחבים יותר ולקניונים העמוקים יותר. ככה זה באמריקה, הכול יותר.   הגיעו יום אחד לאיזו עיירה נידחת, כמו שהם לא האמינו שיכול להיות באמריקע, עצרו ...

קרא עוד »

טוטל ריקול

מסביב למדורה בשמורה, מה שהיום קוראים ברבקיו או מנגל, תלוי מאיזו שמורה באתם או מאיזו ספינת מעפילים ירדו זקניכם, הבשר מתלהט לו (פינג'אנים זה כבר מזמן לא זה) ומדברים על נפלאות הזמן. אמר שמריהו:   לפני שנים רבות כשסיימתי בהצטיינות את בית הספר התיכון, הלכתי לעבוד בדיש של בוטנים. אלה העבודות שהיו זמינות אז ליוצאי שמורות מכל מיני סוגים, כאלה ...

קרא עוד »

התינשאי לי?

  אחותי, לפני שהתחילה את סדרת הלידות שלה, עבדה בגן אירועים. וזה מה שהיא סיפרה לי פעם, לפני ט"ו באב:   היינו בתערוכה בנמל תל אביב. תערוכה של כל מיני עסקים כאלה של שמחות. מ–צלמים ומאפרים ועד– אולמות ומוכרים של נעלי לקה. כל מה שאת מעלה בדעתך שקשור לשמחות. ושתדעי, אצלנו בתחום אין כזה דבר. אם בא מישהו מתעניין, גם ...

קרא עוד »

שלום על לחם

    זוכרים את הסיפור של אשר ברש "שלושה שאכלו"? אז אנחנו היינו ארבעה, וזה לא היה ביום הכיפורים, אלא בערב אחד באמצע השבוע, אחרי שהמרצה הטיל עלינו להגיש עבודה משותפת: אלינור שגרה בוורסאי עילית בארמון אמיתי (שם ישבנו), הלל הירושלמי, איגור ואני. אחר כך הגיע גם ערן, אז גם הוא לקח ביס.   איחרתי בכמה דקות. אני מצלצלת במצילת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות להדס מטס