זכות הצעקה

בשם כל הכאבים (רון אדלר)

שירו של רון אדלר מתוך: "בשם כל הכאבים"(ספרית פועלים) יַלְדָּה מִסְכֵּנָה עֵירוּמָּה מְנַסָּה לִמְצֹא חֵן. וְאלֹהִים אֵינוֹ רוֹצֶה. אֱלֹהִים הֶחְלִיט שֶׁהִיא תִּדָּחֶה. וְהִיא מְנַסָּה בִּדְמָעוֹת בְּטִפְּשוּת בּחוּלְצָה פְּתוּחָה.  וְהִיא יָפָה אַךְ אֱלֹהִים אֵינוֹ רוֹצֶה. וֵאלֹהִים שָׁלַח אוֹתִי לְהַעֲלִיב אוֹתָהּ, לְנַצֵל אוֹתָהּ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאִם הָיִיתִי קַבְּלָן לֹא הָיִיתִי לוֹקֵחַ אֶת אֱלֹהִים כִּ מְ הַ נְ דֵ ס. רון אדלר נולד ...

קרא עוד »

אלו לא היו עצבונותיך

                                                                                                ************** אֵלּוּ לֹא הָיוּ עִצְּבוֹנוֹתֶיךָ אֵלּוּ הָיוּ גַּם עִצְּבוֹנוֹתַי נָשָׂאנוּ יַחַד אֲבָנִים בְּאֵין קִצְבָּה בְּמַעֲלֵה הָהָר עַל גַּבֵּינוּ שַׂקִּים שֶׁל חוֹל גַּם גַּפַּי כָּאֲבוּ. לֹא הֶאֱמַנְתָּ לִי. הִרְגַּשְׁתִּי בְּאַחַת אֵיךְ אַתָּה מַרְפֶּה. אָמַרְתִּי לְךָ פְּעָמִים אֵין סְפֹר שֶׁ כְּבָר לֹא נִשְׁאָר לִי כֹּחַ בַּיָּדַיִם. בְּבַקָּשָׁה. דַּבֵּר אֶל הַסְּלָעִים כָּמוֹנִי. עָשִׂיתִי זֹאת לְפָנֶיךָ. בַּל תַּכֶּה שֶׁמָּא יִהְיוּ אֵלּוּ מֵי מְרִיבָה. ...

קרא עוד »

כנראה נרדמתי על משמרתי

                                                    ***************************   כַּנִרְאֶה נִרְדַּמְתִּי עַל מִשְׁמָרְתִי כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כֵּן אֲבָל זוֹכֶרֶת שֶׁעֵינַי הָיוּ פקוחות לִרְוָחָה. רָאִיתִי אוֹתְךָ מְרַחֵף וְנוֹפֵל אַךְ נִשְׁאָר בָּחַיִּים לְלֹא כָּל פֶּגַע. פְּעָמִים שָׁאַלְתִּי אִם כּוֹאֵב וְאַתָּה שיטיתָ בִּי אָשְׁרְךָ. הֵן יָדַעְתִּי בִּשְׁתִיקָתִי וּבָלַעְתִּי אֶת שקריךָ. אֲבָל זָכַרְתִּי שראיתיךָ מְרַחֵף וְנוֹפֵל וְנִשְׁאָר בָּחַיִּים לְלֹא כָּל פֶּגַע.   הַאִם שָׁמַעְתָּ כְּשֶׁקַּמְתִּי בְּבֶהָלָה   עֵת הִתְעוֹרַרְתִּי מֵחֲלוֹמִי?   ...

קרא עוד »

על הארגז ילדים בנו ארמונות…

                                              *** עַל הָאַרְגָּז יְלָדִים בָּנוּ אַרְמוֹנוֹת. חֶלְקָם חָפְרוּ בּוֹרוֹת. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהָיוּ כַּאֵלֶּה שֶׁקָּבְרוּ רַגְלַיִם בַּבֹּץ. הַאִם רָאִיתָ אֶת אֵלֶּה שֶׁשִּׂחֲקוּ בְּרֶשֶׁת אֲדֻמָּה מִפְּלַסְטִיק?   יוֹדַעַת שֶׁלֹּא חָשַׁבְתָּ אֵיךְ זֶה שֶׁמִּסְנֶנֶת מִשְׂחָק מַצְלִיחָה לְהַפְרִיד בֵּין הָאֲבָנִים לְבֵין הַחוֹל. לָמָּה צָחַקְתָּ כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְךָ  גַּם גַּלִּים נִשְׁבָּרִים לִפְעָמִים וּבַסּוֹף מַגִּיעִים אֶל הַחוֹף. אֲנִי יוֹדַעַת מָה רָצִיתָ לוֹמַר לִי. תִּרְאִי. גַּם לָךְ ...

קרא עוד »

האם אתה זוכר

          והאם קיבלת מה שרצית מהחיים האלה, למרות הכל? כן. ומה רצית? לומר על עצמי נאהב. להרגיש שאני נאהב על פני האדמה הזאת (ריימונד קארבר, תרגום: עוזי וייל) ******** הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אֶת הָעֵט וְנוֹרָה בּוֹ הַפְּתִיל? הו, כַּמָּה נָאֶה הָיָה בּוֹ הַתַּיִל. נַתָתִי בְּיָדְךָ צֵידָה עֲבוּר הָאִישׁ שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד  וּתְכוּנַתָה עטוּפַה בִּשְׂרִידֵי אֵבֶל וּשׁכוֹל. זֶה ...

קרא עוד »

גבולות

                                  גבולות לימדתי אותם היום מה זה גבולות. בהתחלה נכנסתי וסיפרתי שאני מכשפה. קניתי אף במיוחד. כל השטויות האלה של פורים עולות כל כך יקר. הם הסתכלו עליי וצחקו. קראו לי מכשפה ואז התיישבו, אחרי שארגנו את כל התיקיות והמחברות על השולחן. בכיתה ג' זה לוקח להם כל כך הרבה זמן. "אתם יודעים מה אני עושה בכל יום שאני חוזרת ...

קרא עוד »

אינני יודעת אם

  אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם אֱלֹהִים הָיָה זֶה שֶׁחָמַד לָצוֹן כְּשֶׁכָּשַׁלְתִּי בֶּאֱחֹז פֶּלֶג מַיִם בִּזְרִימָתוֹ הַבְּטוּחָה   כֻּלָּם עוֹשִׂים זֹאת   הֶאֱמַנְתִּי לְךָ כְּשֶׁאָמַרְתָּ דְּבָרִים לֹא יִשְׁתַּנּוּ. שֶׁהִצְלַחְתָּ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּיִם. בְּטוּחַנִי גַּם אַתָּה נִסִּיתָ פַּעַם לְשַׁנּוֹת כִּוּוּנוֹ שֶׁל הַנַּחַל. וְאָז. כְּשֶׁהוּלַכְתָּ שׁוֹלָל. סָבִיר שֶׁבָּכִיתָ. בָּכִיתָ מְאֹד וּמָעַדְתָּ עַל סִימָנֵי הַדֶּמַע שֶׁהוֹתִירוּ עֵינֶיךָ וְחָשַׁבְתָּ אֵלּוּ מַיִם שֶׁנִּקְווּ מֵהַגֶּשֶׁם. "חוף אסור לרחצה"  ...

קרא עוד »

המלך אמר

  המלך אמר   "המלך אמר להרים ידיים!" הפטרתי. כל התלמידים מילאו אחר הוראתי ללא היסוס. חלקם חייכו זה לזה שהרי הנה חיסלתי תוכניות נקם שנרקמו היטב להתיש כוחותיי באחת. "ה-מ-ל-ך א-מ-ר ל-א ל-ד-ב-ר." ראיתי אותם מביטים בי במבוכה. רק הילדה שלא הצליחה לקרוא את שפתיי כעסה כי לא הבינה הוראתו של המלך. "ואם מישהו מדבר אז הוא נפסל?" אחת ...

קרא עוד »

סיפור

                                                                                                                                              (1/2009) שרה הצמידה כף ידה המאוגרפת אל אוזנה כשהזרת והאגודל פרושות*. "שירותים" היא רוצה. בפעם החמישית היום. היא יצאה, אבל הייתה יוצאת בכל מקרה, לא זקוקה לאישור שלי. היא לא יודעת שראיתי את הציור שציירה. עכשיו מתוייק בתיק האישי כעוד נספח בין מערום דפים שבתוכם אפשר בקלות להיאבד. עשיתי כל מה שצריך לעשות. ניסיתי להתנחם. מאידך, נדמה היה ...

קרא עוד »

בראשית

  בְּרֵאשִׁית אֱלֹהִים בָּרָא אֲנִי וְאַתְּ וִיהִי כָּל הָאָרֶץ שָׂפָה אַחַת. וַיּאֹמֶר יוֹצְרֵנוּ הָבָה נֵרְדָה וּנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.   יוֹדַעַת אַתְּ. חֲבֵרָה יְקָרָה. אַנְטִיגוֹנָה מֵתָה בִּגְלַל גַּאֲוָה. בַּיּוֹם שֶׁחָרַצְתְּ אֶבְנֶה עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם בַּיּוֹם שֶׁבָּלָלְתְּ אֶת שְׂפָתֵךְ וּשְׂפַת רֵעֵךְ. הַמִּגְדָּל עָמַד בֵּינֵינוּ. חוף אסור לרחצה, 2010

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לנטלי יצחקי