גבולות

                                 
גבולות

לימדתי אותם היום מה זה גבולות. בהתחלה נכנסתי וסיפרתי שאני מכשפה. קניתי אף במיוחד. כל השטויות האלה של פורים עולות כל כך יקר. הם הסתכלו עליי וצחקו. קראו לי מכשפה ואז התיישבו, אחרי שארגנו את כל התיקיות והמחברות על השולחן. בכיתה ג' זה לוקח להם כל כך הרבה זמן.

"אתם יודעים מה אני עושה בכל יום שאני חוזרת הביתה?" שאלתי. "אני מבשלת אתכם. אני עושה רשימה כמו שאני עושה על הלוח וחושבת איך לאכול אתכם."

"לא נכון" ילדה אחת שלפני יומיים חיבקה אותי צעקה.

"אז מה אני עושה?" שאלתי אותה בחיוך.

"את מכינה דפים ועבודות" ענתה לי בבטחון.

מדויקת מאוד. "את ילדה חכמה" אמרתי לה והתכוונתי.

בקשתי שיקחו את השולחנות לאחור, יצמידו לקיר ויעמדו בשורה. זה לקח קצת זמן. בכיתה ג' זה לוקח להם כל כך הרבה זמן.

הנחתי פס ארוך על הרצפה ואמרתי להם שזה הגבול.

"גבול זה קו מפריד בין מקום למקום." אמר לי ילד יפה אחד. כולם יפים שם.  

"נכון מאוד" החזרתי לו.

"או בין שטח לשטח."

בחיי, ממש כמו מילון.

התברר שהם למדו את זה בגאוגרפיה. כתבתי גם על הלוח לאלה שלא זכרו והסברתי את חוקי המשחק.

"יש רק שני חוקים" הסברתי. החוק הראשון – אסור לעבור את הקו. החוק השני – אתם צריכים לעשות את זה בשקט. שמתי הכי רחוק שאפשר כדור קלקר ובקשתי שיגיעו אליו בלי לגעת בקו. הם ניסו די בהצלחה. את החוק השני הם לא הצליחו לקיים. ראיתי אותם משעינים את גופם על הלוח ומנסים לקחת את הכדור. כנראה לא שמתי לב כשההיא שחיבקה אותי לפני יומיים דחפה את ההוא שאמר מה זה גבול. שמעתי חבטה חזקה על הרצפה.

אחרי שהסייעת לקחה אותו לשירותים לנקות את הדם, הילדים התיישבו במקום בדממה. זה מה שהיה צריך לקרות. סערה תמיד מביאה שקט. לא תכננתי את זה. אבל זה מה שקורה כשעוברים גבול.

יש כאלה שאומרים שאנשים חרשים הם מאוד קונקרטיים. הכל צריך להראות להם. אז הנה, הראיתי. היה גבול.  

בהפסקה ירדנו למטה. כמה מהם בזבזו לי שיעור. בזבזתי להם הפסקה. המחבקת התיישבה על הרצפה. אמרתי לה שתקום. "את לא תגעי בגוף שלי" איך כל מה שאנחנו מלמדים יוצא נגדנו. כבר שכחת שחיבקת אותי ביום שישי? רציתי להגיד לה. ככה יפים ככה בוגדניים. לא נגעתי בכלל. אמרתי לה שתשב על הספסל. אבל היא המשיכה לצעוק עליי. שהיא תגיד לאבא שאני מרביצה לה. שוב הילדה בבטן עלתה לי. הם צוחקים עליי. השני חיקה אותי גאה במעשיו. ההיא צחקה בקול כדי שאשמע. זה לא הם זאת אני. חזרתי על כל מה שמלמדים בשיעורי מודעות עצמית. זה לא הם זאת אני.

ספרתי עד שלוש. אחת, שתיים, שלוש. התפללתי בלב. כשהתיישבה לאחר ספירה שנדמתה עבורי כנצח, שאלה אותי גברת אל תגעי לי בגוף מתי שוב נשחק בגבולות. אלוהים. בכיתה ג' זה לוקח להם כל כך הרבה זמן.