בננות - בלוגים / / תמונת אבי
תרועה נאלמה
  • רקפת זיו-לי

    ילידת ירושלים ומתגוררת בה כיום. עוסקת בטיפול במוסיקה, פסיכותרפיה וכתיבה למבוגרים וילדים. בוגרת פסיכולוגיה ומוסיקולוגיה, טיפול במוסיקה, פסיכותרפיה ומ.א. בספרות עברית במסלול היצירתי. רומן הביכורים "קול של פרפרים" ראה אור בהוצאת מודן (2009). ספר ילדים "בתיה לא עפה" ראה אור בהוצאת ספרית פועלים באיוריו של אביאל בסיל (2015). איזה מין חתולה את יוסף" זכה בפרס אקו"ם ע"ש דבורה עומר לספרות ילדים ונוער (2018). "רחמי ציון", סיפור קצר, היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" בשנת 2005. אמא לעידו וגל.  

תמונת אבי

 

 

עם זכייתו הראויה של דורי מנור בפרס שרת התרבות עבור עריכת כתב העת "הו!", הנה שיר שכתבתי בסדנה של דורי בה השתתפתי במסגרת לימודי ספרות באונ' בן-גוריון שבנגב:

תמונת אבי

 

"מִי זֶה?" אַתָּה שׁוֹאֵל, "אָבִי" אֲנִי עוֹנָה

"חֲתִיךְ" אַתָּה אוֹמֵר מַבִּיט שׁוּב בַּתְּמוּנָה.

חֲתִיךְ? אֲנִי תּוֹהָה, נוּ טוֹב, יָכֹל לִהְיוֹת

שֶׁהַזְּכוּכִית מַקְהָה אֶת הַגַּבְשׁוּשִׁיּוֹת.

"הַאִם" אַתָּה מַתְחִיל, לְפֶתַע מִשְׁתַּעֵל

"הוּא חַי" אֲנִי יוֹדַעַת מָה אַתָּה שׁוֹאֵל.

"אִכְפַּת לָךְ שֶׁנַּשְׁכִּיב אֶת הַתְּמוּנָה עַל פִּיהָ

שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֵיךְ אֶת בִּתּוֹ אֲנִי מַבְקִיעַ?"

הוּא לֹא יִרְאֶה, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת לְהַגִּיד

"גַּם הֶעָבָר הָיָה תִּקְווֹת אֶל הֶעָתִיד."

"תַּסְבִּירִי אוֹ אוּלַי מוּטָב שֶׁלֹּא עַכְשָׁו"

יָדְךָ כְּבָר מְטַיֶּלֶת לִי עַל כָּל הַגַּב

וּכְשֶׁאַתָּה אוֹהֵב כְּאִלּוּ בָּא הַקֵּץ,

חִיּוּךְ אָבִי הָפוּךְ בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת עֵץ.

 

2006

 

 

 

 

 

 

 

16 תגובות

  1. אביטל קשת

    אוי, איזה עצוב ורגיש רקפת. אהבתי מאד.

    פעם כתבתי על זה סיפור.

    גם לפני שנים.

    • אביטל קשת

      אבל אני כתבתי באמת בהקשר של מוות. וכאן החוסר בהירות מעניין.

      • רקפת זיו-לי

        תודה רבה אביטל על התגובה. אם יתאים לך לפרסם מה שכתבת אני אשמח מאד לקרוא.

        • אביטל קשת

          היי רקפת, אני מאד נמשכת לכתיבה על מוות, ושם זה ארוך מאד.

          כאן זה יותר קצר, דומה אבל פחות.

          http://zuta.bhasofer.org.il/?p=1688

          יום- טוב.

          • רקפת זיו-לי

            אביטל – סיפור יפהפה. בכמה משפטים של רצף תודעה רקמת חיים שלמים… בלי לתקן את החורים. תודה על הקישור.

  2. חני שטרנברג

    מקסים, רקפת. אהבתי מאוד.

  3. טובה גרטנר

    היי רקפת
    יפה השלישיה שנוצרה פה, בכל מקרה אנחנו תמיד עם החבר בשלישיה עם הבן זוג בדקות מסוימות תמיד משווים.
    מעניין איך השלישיה נוצרה פה בטיבעיות.
    להתראות טובה

  4. חנה טואג

    יפה מאוד שירך רקפת
    עם הומור דק

    • רקפת זיו-לי

      הי חנה. אני שמחה מאד שהתייחסת פה להומור בשיר. תודה על התבוננותך החדה. אגב, ובלי קשר להומור, הייתי כל כך רוצה לדעת לנקד. הלוואי ויכולתי להעלות את השיר מנוקד כהלכה. יש למישהו מושג איך…

      • חנה טואג

        יש תוכנת ניקוד נדמה לי שאפשר להוריד באינטרנט כדאי לשאול את אחד המשוררים כאן

  5. נטלי יצחקי

    היי רקפת,
    שיר יפה. מעניין שבתוך ההומור היה מקופל גם עצב. מאוד אהבתי.
    נטלי

  6. גליה אבן-חן

    כמעט לכל בת יפה יש אבא חתיך, זה כנראה מה שמסביר את יופייך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרקפת זיו-לי