ביציע חובבת עדשות זכוכית ונייר
הקטעים/משפטים האלה נכתבו באקראי. לא זכרתי את רובם עד שחזרתי למחברות, ואין לי מושג מה רציתי להפיק מהם אני מניחה שבין היתר סיפורים.
2008
-יורה כיסופים לתוך מזרן. מזה שבועות ,אני מתעוררת באלכסון.
-פעמיים אני שואלת את אותו אדם אם הוא צריך את עזרתי. כבר שכחתי ששאלתי אותו, כי עכשיו הוא כבר במעבר אחר של החנות. פעם זכרתי פרצופים מעולה, שיננתי קמטים. מעברים עכשיו…
-קר פה מאוד. צינה עולה מהאדמה כמו בבית הקברות. אני מפעילה חימום, למרות שברור לי שזה יזכיר לבעל הנכס לבוא ולגבות ממני חשמל.
2009
-כשמקבלים חתול, יש להרגיל אותו לחדר.
-בסופו של דבר, תצטרך להתקבל ההחלטה לקום להתאפר מעט, ולצאת להשיב ויטמין D
-אם את חובבת סיוטים, אני האיש שלך.
– בסוף, אלו הם חבריו שנגשים לפרק אותו.
2010
-הכוס נופצה. הילדים התבקשו ללכת לחדר.
-אלוהים פה ושם. יש מחשבה קשה מזאת?!
-הם לא מצאו נחמה כשחזרו. רעש טעינת הרובים באוזניהם שוב ושוב.
– יש הבדל גדול בין ההולכים למשוטטים. המשוטטים הם עברייני המקום.
הי נועה, ברוכה הבאה !!!
אהבתי מאוד. ובהשאלה ממך : יש הבדל גדול בין הדברים שנכתבו באקראי ' וכנראה ' ביקשו להפוך לסיפור, לבין סיפורים שלא נכתבו אלא ביומן. הדברים באקראי הם עבריינים בוטים של הסיפורים המשומשים.
ראיתי כאן לכל לפחות 6 פתיחים יומרניים ומרהיבים מאוד בצניעותם.
יום נהדר
נועה שלום, זה יפה מאוד שנתת מקום למשפטים האלה. יש בכוחם להמחיש רגעים מיוחדים ומקום קונקרטי וזמן מסויים בחייך, זמן שאין לו שני, מעין תחושה של תחילת העצמאות והדרך והאינטימיות שלך עם עצמך. יש בהם יופי רב. נהדר.
תודה רבה!
זורי לקחתי לתשומת לבי 🙂
מזכיר את מחברות האוקטבו של קפקא. ספר שהוא קובץ מחברות מלא קטעים. חלקם שורה אחת, חלקם יותר, חלקם גדלו לבסוף לסיפורים מלאים וחלקם נותרים ביתמותם הישירה והשורטת
בדומה למחברת האוקטבו, זה גם נכתב כתוצאה של מחסום כתיבה נוראי
ושחפת?
אני עובדת על זה
נועה,
ברוכה הבאה!!
איזה יופי: יורה כיסופים לתוך מזרן.
כמה מדוייק. נחרטה בי השורה הזאת.
תודה רבה.
ברוכה הנמצאת
זה מפתה, את יודעת.
לקחת משפטים כאלו ולנסות לנחש איזה סיפור היה צומח מהם.
גם אותי… אולי יקרה משהו בסוף