ביציע חובבת עדשות זכוכית ונייר
ימי הולדת שלושים,חתנות,אכזבה מאהוב לשעבר, אלה שגמרו לשני שירים להצטלב בראשי לאחרונה.
יהודה עמיחי וצ'רלס בוקובסקי, שני משוררים שנלדו בגרמניה. מעבר לזה, אין דימיון באורך חייהם. האחד סופר ומשורר ביבים נע ונד. השני לוחם קרבי בצעירותו שניהל חיי משפחה בירושלים.
למרות זאת מצאתי לנכון להציג פה את שני הקטעים שהם כמו המשכים עגומים אחד של השני (לא משנה איך תהפכו אותם)
מתוך: עשרים מרבעים חדשים/ יהודה עמיחי
(י"ג )
כבר מזמן אמרתי את חיי לכלות
ערב בא. כל העולם-חתנים וכלות.
מה בקשתי ומה לא ניתן לי במלאת
לי שלושים וחמש: מחצית חיי בדידותי עד כלות.
מתוך
שיר ליום הולדתי ה 43/צ'רלס בוקובסקי
להשאר בסוף לבד
בקבר חדר
בלי סיגריות
ובלי יין-
רק עם נורה
ועם כרס,
ושער מאפיר
נעה, ראוייה האנלוגיה בין שני השירים, בגלל תוכנם. מעבר לזה מדובר בשירים די בינוניים וצפמר"ים
תודה על שהבאת את שני השירים ימי הולדת הם באמת זמן חשבון נפש וסיכומי ביניים
אני אימצתי לי דרך מחשבה חיובית יותר, מודה שלא תמיד אני מתמידה בה והיא
למנות ביום זה מה יש לי
ולא מה אין לי
גם חדר ותקרת שמיים מספיקים לעשות אדם מאושר
מזל טוב ליום הולדתך
הרבה ימי הולדת לפניך הרבה חתנות או שמא תחנות
רבות מהן שמחות ומיוחדות
שבת יפה לאשה יפה
אלי שלום.
כאמור מדובר בקטעים מתוך שירים.
אצל עמיחי מדובר בחלק קטן מתוך סדרה של 20 שירים קצרצרים.
בינוניים או לא, אני חושבת עליהם המון.
לא הייתי מכנה שום דבר של עמיחי בינוני בלי קשר אבל זו רק דעתי