גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד

  שתי אגדות נפרדו מאיתנו בשבוע החולף: ניל ולאנס. האסטרונאוט מספר אחת הלך לעולמו; ורוכב האופניים מספר אחת הודיע שלא יאבק עוד משפטית להוכיח את חפותו הספורטיבית. מה הקשר בין שני אלה, חוץ מהיד החזקה (שם המשפחה) וסמיכות הזמנים (שהוא צירוף מקרים סתמי, לכאורה)?   משותף הצורך האנושי בגיבורים: במאבק על כיבוש החלל כמו במאבק כנגד הסרטן; כחלק מן המלחמה הקרה ...

  עוד ראש ממשלה שהיה השבוע בכותרות הוא זה שאיננו עוד איתנו: יצחק שמיר. אין ספק שבמדובר באחד מראשי הממשלה השמרנים והנוקשים ביותר בתולדות מדינת ישראל. רבות דובר במעשיו ובעיקר במה שלא עשה. הנה תזכורת, על קצה המזלג, לאוסף הלאווים של שמיר:  לא הצביע בעד הסכם השלום עם מצרים.  לא אפשר לפרס ומלך חוסיין לממש את הסכם לונדון (שנתיים אח"כ ...

     ביבי חביב,   אמנם אינך רופא במקצועך, אבל רציתי להתייעץ בך מה עושים עם רפלקס ההקאה. שישים שנה עלבון הגיוס צורב את הגרון, תקוע לא-לבלוע-לא-להקיא, אבל מאז אתמול אני מסתובב עם שקית ומקיא ללא הפסקה. באמת, איזה כיבוי צופי מפואר עשית לוועדת פלסנר: מי אמר סופר-טנקר ולא קיבל.   הרבה דברים הפכו לי מובנים לפתע:   אני מבין ...

  עיינתי במאמרו המעניין של אלמוג בהר והרהרתי לעצמי איזה כיף להיות ההוא-מהאו"ם, המחזיק בעמדת המבוגר האחראי, עמדת המסורתי היושב-על-הגדר, רגל-פה-רגל-שם, מבין את כולם ובעצם לא מבין כלום. לא צודק (ואף מוליך שולל) אלמוג בהר: אמנם תפקיד מרכזי בדיכוי נשים בעולם החילוני לקפיטליזם, למיליטריזם הישראלי, לתרבות הפופולארית המחפצנת ולעולם הפוליטי והאקדמי – אך אלה מעולם לא החזיקו במדיניות אפרטהייד מוצהרת ...

   מאד אכזבו אותי הכותרות השבוע, וק"נ טעמים לי (טוב, אסתפק בעשר הערות): ראשית, הייתה בהם תקווה שנכזבה: ליברמן הבטיח להתחיל בהפצצה של סכר אסואן, אז מה פתאום הוא בא ומשנה עכשיו את סדרי העדיפויות? שנית, חשבתי שהאסטרטגיה הנוכחית היא הפעלת 8200 (שששש….) שיחדירו תולעת (מה רוצה תולעת?) לתפוח של אחמדינז'אד (איך כותבים את השם הזה לכל הרוחות? ואיך מבטאים ...

   פעם אחת, בהיותי נער כבן שש עשרה, הוטל עלי לפתור בעיה סבוכה מתוך ספר הפיזיקה 'סירס-זימנסקי'. והנה תיאור הבעיה:   הבעיה הזו שעשעה את שאר התלמידים, בעיקר בגלל העברית הארכאית שלה, אבל אני שטחתי את דאגותיי בפני המורָה שלי בפיזיקה: אולי לא מדובר בחובב פיזיקה אלא בבעל נטיות אובדניות? ואולי מצוקה אחרת דחפה את התלמיד אל מותו הבלתי-נמנע המתואר ...

    מובטל כבן שישים, חולה ומיואש, נכנס לבנק בצפון קרוליינה והגיש לקופאית פתק בזו הלשון: "זהו שוד בנק. בבקשה, תני לי דולר אחד." אחרי שקיבל את הדולר שלו, התיישב על רצפת הבנק לחכות לשוטרים. כל זה כדי לקבל בכלא קורת גג וביטוח רפואי, שלא היה יכול לממן בעצמו. למרבה האירוניה, המשטרה החליטה שהסכום ששדד נמוך מדי והגישה כתב אישום ...

"שירה אינה שייכת למי שכתב אותה אלא לאלה הזקוקים לה"   כך אמר הדוור לפבלו נרודה בסרט. למה נזכרתי בסרט מאמצע שנות התשעים? כי ספרה של חברתי ענת לויט 'עירומה על גב סוס במונגוליה' עשה אליי את כל הדרך בין גלי האוקיאנוסים ובו חיכה לי, רק לי, השיר 'מזוודת געגועים'.     עכשיו המזוודה הזו שלי (סליחה, ענת): כי אני ...

    עוד פרק להיסטוריה המפוארת של עם ישראל. ובכל זאת אור לגויים, לפחות על-פי העיתונות: "מעולם לא הורשע נשיא בעולם הדמוקרטי במעשים כאלה". אכן, גאווה ישראלית.   נדמה לי שמאז דוד ובת שבע לא היה כדבר הזה, אבל אפילו לדוד היה קצת יותר סטייל. אני מתכבד להשיא משואה זו לכבוד כל אלה שעדיין יושבות בחושך ו -כמובן – לתפארת ...

    לא פוסט אחרון אבל בפירוש הפסקה ארוכה (אולי עם גיחות תגובה אקראיות), מה שמקבע באופן רשמי את ההפסקה הלא רשמית שכבר נטלתי לעצמי. מרבית הזמן עברה עלי כאן בנעימים, ואני רוצה לומר תודה לאלה שהפכו עבורי את הזמן פה לזמן איכות. חיפשתי את הדרך לסגירה נכונה, ואין כמו שיר הנושא את שם הבלוג לסגירת מעגל. (וגם, לקוראת אחת, אלמונית: ...